ישראלבודי - ארבל בקשר למאמר שפירסמת באתר

ציטוט:

פורסם במקור על ידי arbel2

מנסה להעמיס על הברכיים כמה שפחות ,יכול להיות שהוטעתי ,אבל זה מה שלימדו אותי לעשות מיום א'.

ציטוט:

פורסם במקור על ידי shikoLM

במצב של סגירה מלאה של המפרקים (closed pack position) משטחי העצם של המפרק נמצאים במצב המתואם ביותר שלהם במהלך כל טווח התנועה במפרק, משמע העומס מתחלק על שטח גדול יותר לעומת שאר טווחי התנועה.
בהקשר הספציפי של סגירת הברכיים אני מציע לכם בחום ללמוד על הביומכניקה של הברך ובמיוחד על ההשפעה של הכוחות שפועלים על המפרקים השונים בברך (הטיביו-פימורלי והפטלו-פימורלי) במצבים שונים של כפיפה בברך.

בתרגילים כמו סקוואט/לג פרס וכו' דווקא החלק היחיד בטווח התנועה בברך של קיימים עומסי דחיסה כנגד הפטלה היא כאשר הברך סגורה לגמרי (מצב של פשיטה מלאה - לא פשיטת יתר - ורוטציה לטרלית קלה), בשאר המצבים של כפיפה כלשהי בברך דווקא בגלל הכוח שמפעילים "המייצבים האקטיביים שזה השרירים", בהקשר הזה הקוואדס, מה שמוביל לעומסי דחיסה גבוהים על הפטלה כנגד הפמור.

מה גם שדווקא המפרק הטיביו-פימורלי בנוי להתמודד עם עומסי דחיסה גבוהים בהרבה לעומת עומסי גזירה וזאת בגלל המבנה של המיניסקוסים שכמעט ומשלשת את שטח המגע של הפמור והטיביה. מה גם שבכל תנועה של כפיפה בברך (במקרה הזה נתייחס לשרשרת קינמטית סגורה) אותו עומס נופל על חלק קטן יותר מהמינסקוסים, בגלל תנועת ההחלקה והגלגול של הפמור קדימה ומעלה (בהתייחסות כמובן ל arthrokinematics של הברך) מה שמגדיל את הלחץ פר שטח, עם נוסיף לעניין את המומנט שקיים על הברך בכפיפה ולא קיים כאשר ההתנגדות יושבת מעל הציר (מצב של ברך סגורה) הכוח שפועל על הברך גדל ביחס למרחק בין ההתנגדות לציר בעת כפיפה, וכאן נכנס לעניין כוח גזירתי שמפעילים ההתנגדות (אפילו אם מדובר רק במרכז הכובד של הגוף עצמו) והקוואדס על ה ACL כאשר הקוואדס מושך את הטיביה למעלה וקדימה וההתנגדות מושכת את הפמור מעט אחורה ולמטה, מצב ששוב לא קיים כאשר הברך סגורה.

עד כאן מדוע אין סיבה לא לסגור ברכיים, התרומה המובנת מאליה של סגירת ברכיים היא היא בהקשר של טווח תנועה מלא, כמעט ולא קיימת העברה ביכולת פיתוח כוח בין טווח תנועה אחד לשני, הימנעות מעבודה בטווח תנועה מלא בכל המפרקים מעלה את הסיכון לפציעה באותו טווח לא מאומן.

מעבר לזה ב 20 מעלות האחרונות מכפיפה ועד לסגירה מלאה של הברכיים יש פעילות גדולה יותר של הוסטוס מידיאליס בהשוואה לשאר טווח התנועה בעקבות מנגנון הרוטציה של הברך באותו טווח תנועה (screw home mechanism) שמושפעת מהמבנה של משטח העצם המפרקי של הטיביה (משטח העצם של ה medial condyle ארוך יותר משל שכנו הלטרלי), החשיבות של אותה פעילות גדולה יותר היא דווקא בהקשר של הסיבים האלכסוניים של הוסטוס מידיאליס (VMO) שתפקידים הוא "למשוך" את הפטלה לכיוון המידאלי ולהתנגד לכוח הלטרלי שמפעיל הוסטוס לטראליס (בעל החתך רוחב הגדול ביותר מבין הראשים של הקוואדס) על הפטלה וכן למבנה המולד של מערכת השלד שיוצרת כיוון משיכה לטרלי מלכתחילה של הפטלה (q angle), חיזוק של אותם סיבים באותו טווח תנועה מוריד את הסיכוי להיווצרות תנועה לטרלית של הפטלה על גבי הפמור (patellar tracking).

יאללה, תחת לרצפה וברכיים נעולות, בהצלחה