אני לא יודע מה לעשות.. מיואש..
 

בזמן האחרון אני מרגיש ממש מתפרק..
אני כל זמן בבעסה ואין לי כח לכלום. התחלתי לעשן בכמויות יותר גדולות, אני לא לומד, לא מקשיב בשיעורים, בקושי מסתובב עם חברים פשוט כל היום בבעסה.
הדבר היחידי שמחזיק אותי על הרגליים כרגע זה האימונים. הדבר היחידי שאני באמת אוהב לעשות וגם אם אין לי זין לשום דבר אחר. אוכל, ואימונים.
באמת שאני לא יודע מה לעשות. אתמול בערב למשל שתיתי, וזאת הדרך היחידה שאני יכול להעיף לי ת'בעסה מהראש.. ואני לא רוצה להשמע כמו הערסים האלה.. אבל זה באמת ככה.. ואני אחד שלא מת על שתיה ואני גם לא רוצה להתחיל להיסחף עם זה..
אני גם נורא מתבודד.. רק בזמן האחרון של הבעסה יעני.. בבצפר אני תמיד בפינה עם המוזיקה שלי ואין לי ראש לכלום.. כל הזמן רב עם אנשים כי אני פשוט כל הזמן עצבני..
ניסיתי לראות מה גורם לי לזה, לא הצלחתי.. חשבתי על דברים שעוברים עלי בזמן האחרון ואין שום סיבה שזה ייקרה לי. לא קורה איזה משהו מיוחד שאמור להכניס אותי לבעסה.

יש למישהו פה עצות איך לעבור ת'תקופה הזאת ? היא פשוט לא נגמרת.. אני לגמרי מיואש..

It Is Just A Phase...

אני יודע.. אבל בדרך כלל תקופות כאלה עוברות לי ממש מהר.. אני מכיר את עצמי מספיק טוב.. פשוט עכשיו זה לא עובר לי..

אני כמוך רק פחות או יותר
קודם כל תפסיק לעשן כי זה יקר ולא בריא
גם תפסיק לשתות כי זה לא באמת מרגיע שעצבניים וגם לא בריא

בכסף הזה תיקנה ריגעון,וואליום,מוזיקה ולך לחוג יוגה

יש רגעים מסויימים שיותר קשה לך? זה מתחיל שאתה קם בבוקר? ממתי זה התחיל לך? קרה משהו נוראי בזמן האחרון? (ההורים התגרשו/נפרדה מחברה שלך?)

אם אתה יושב עם עצמך ומקדיש הרבה מחשבה ולא יודע מאיפה זה אז לך לפסיכולוג

בן כמה אתה?

בקשר לזה...אני פשוט לא סובל שאומרים את זה..
כאילו מה....מי שמעשן לא יודע את המחיר? לא יודע שזה לא בריא? אתם לא ממש מחדשים לו את זה.... :/

אני בן 16 וחצי.. ולא קרה ממש כלום..

זה נכנס חזק בדרך כלל שאני שומע מוזיקה.. ואני חובב מוזיקה אז אני שומע פול.. ניסיתי לא לשמוע אבל אז פשוט במקום לשמוע אני נרדם (הסעות בצפר, הפסקות וכאלה)..

זה קשה אחי ...
אבל תנסה לצאת מהבוץ בבום
יענו תפסיק לעשן לגמרי
תצא לאיזה פאב תנסה להכיר מישהי
או שתלך עם חברים לבילוי

יענו עם אתה תמשוך את הזמן במצב הזה
אתה לא תצא מזה
הכי טוב לנסות לצאת מזה במכה

וזה קשה

הוא כתב שהוא מתמודד עם העצבים שלו בזה שהוא מעשן ושאל מה לעשות בקשר לעצבים
אמרתי לו שלעשן לא משתלם כלכלית בשביל לפתור תעצבים
חוץ מזה פוגע לו בתחביב וכל שאר השטויות (בעצם צודק היה עדיף לא לרשום את זה)

איזה מוזיקה אתה שומע? יש שירים ספציפים?

ועדיף לך פשוט לישון כמו שצריך בלילה/להירדם באוטובוס/לשמוע מוזיקה אחרת מאשר כל המזן לקבל עצבים...

תמצא לך איזה חברה חמודה טובה תומכת ואוהבת.
אולי אם תתאהב אתה תרגיש את ההרגשה היפה הזאת של הפרפים בבטן, צורך לחיות, לתת, לצאת, לעשות.
בנוסף עושה הרושם שאתה צריך איזה חיבוק טוב... לך לאימא תגיד לה תחבקי אותי :-)
שיהיה לך שבוע טוב.

ראית את achmed the dead terrorist ?
תתקשר ל suiciders hot line
אולי אפילו יגייסו אותך

חשבתי בעצמי על זה.. עכשיו חיזקת לי את ההרגשה שזה מה שצריך לעשות =]

אני שומע בדרך כלל ישראלית מכל הסוגים.. מאהוד בנאי ועד לרן דנקר.


הקטע איתי, שעד כמה שאני צוציק ואני כולה 16 וחצי ועוד לא ראיתי כלום, אני אשכרה מרגיש שאני חי מהאימון לצלחת. ואני אוהב את זה, אבל זה בערך כל מה שיש לי לעשות. אני בטוח שכולם פה עושים עוד דברים חוץ מזה אבל אני פשוט מתבודד לעצמי.. וזה בגלל הבעסה הזאת..




טוב אנשים עזרתם נורא.. אתם לא חייבים להמשיך להגיב אם לא בא לכם אני את שלי קיבלתי.. תודה..

לך לפסיכולוג

זה הכל בראש.
אני כשהרגעתי לרמת שיא של חצ'קונים מהראקוטן נכנסתי לבאסה, התביישתי לצאת מהבית+היו לי כאבי פרקים מטורפים.

עכשיו בוא נגיד שלא חסרים לי חצ'קונים, ואני הרבה יותר אופטימי ושמח, צריך פשוט לדעת איך עושים את הסוויץ' הזה בראש ולהבין שזאת רק תקופה.

אם אתה מחליט שאתה יוצא מזה, אתה פשוט תצא מזה, הרי אתה בעצמך אומר שאתה לא יודע למה אתה בבאסה...

אני ככה לפני שיש יום הורים או תעודת ויש לי תעודה שבוע הבא אני כולי בבאסה אחושרמוטה אבל מנסה להיות רגיל ולא להיות מבואס כשה ההורים שלי מגלים שאני 3 יחידות במתמתיקה אני מתתת אין יותר מכון כושר עד גיל 70

אההה...
מכיר את זה, אחי..
במיוחד בחופשים שזה עבודה, אימון ולישון.
מכיר...

אז זהו שגם לי היה בחופש הגדול עבודה אימון ולישון אבל זאת הרגשה שונה..

יותר הרגשה של מין.. משהו חסר.. אולי זה באמת הקטע של חברה.. אני כבר יותר משנה בלי אף חברה..

תלך לפסיכיאטר

מניסיוני ? פנה לעזרה מקצועית

העצה למצוא חברה לא תמיד היא העצה הנכונה כי כרגע אתה במצב שלא תוכל לאהוב את עצמך מספיק ,בטח שלא לתת אהבה למישהי אחרת ,אתה לא רוצה מערכת יחסים תלותית (כשאתה משתמש בה בתור פסיכולוגית ) ,זה לא בריא לאף אחד


דיכאון זה אחת הכוחות היחידים בטבע שמקיימים את עצמם ,זה מן מעגל כזה של גועל נפש ,אתה לא יוצא מהבית הרבה כי אתה בדיכאון,ואתה בדיכאון בגלל שאתה לא יוצא הרבה מהבית ,מבין אתה כיוון ?הייתי איפה שאתה היום,וזה היה המקום הכי מסריח בחיים שלי ,אני אשמח להפנות אותך לאיש מקצוע שמאוד מאוד עזר לי עם מצב דומה (מנסיבות שונות משלך אני בטוח )
להגיד "זאת רק תקופה " זה בעייתי ,הכי ה"רק תקופה" שלי ,נמשכה 3 שנים.

אני לא רוצה בינתיים לפנות לעזר מקצועית בגלל שאני ממש מתבייש מהדבר הזה.. אם אני אראה שזה ממשיך ככה אני אפנה..
התקופה הזאת שלי היא משהו כמו חודש וחצי.. ובדרך כלל הדברים האלה עוברים לי תוך שבוע שבועיים גג.. אם אני אראה שזה באמת משהו שנסחף רחוק אני אלך לעזרה מקצועית.


אולי אתה יכול לתת לי טיפים שנתנו לך אנשי מקצוע בשביל לצאת מזה ?