סוכר וממתיקים - מאמר שמצאתי
 

קרדיט לאתר : בייבי 5

סוכר לבן- זהו הסוכר הפשוט והמוכר ביותר. הוא מורכב מ-2 מולקולות של גלוקוז ושל פרוקטוז (סוכר הפירות). סוכר זה, כאמור, הוא נטול כל ערך תזונתי מלבד הפחמימות הפשוטות שבו. הוא חסר סיבים, ויטמינים ומינרלים, מה שאומר שהוא יהיה מעמסה לגוף בתהליך העיכול שלו. הגוף יצטרך "להמציא" ויטמיני B עבור עיכולו, בעיקר B1. מאחר ואלו אינם נאגרים בגוף, הם יילקחו ממזונות אחרים ויפגעו בתהליכים אחרים הדורשים את הויטמינים הללו.

סוכר פירות/ סוכר ענבים- זהו הפרוקטוז המופק מפירות. הוא מתוק פחות מהסוכר הלבן ולעתים משתמשים בו למאפים. בעבר המליצו להמתיק את מזון התינוקות עם סוכר ענבים, זאת מאחר ומתיקותו עדינה. מאד לא מומלץ להמתיק מזון לתינוקות. אפילו אם המתיקות עדינה.

סוכר חום- זהו סוכר שעבר תהליך אחד פחות בשרשרת העיבוד, מה שהשאיר אותו עם מעט ויטמינים ומינרלים. מאחר וזהו מוצר מעובד ומופרד הוא אינו ומלץ גם כן, אך הוא הרע במיעוטו. הוא בא ביחד עם הויטמינים הדרושים לעיכולו וכך אינו שודד מהגוף את הויטמינים הללו, או אולי נכון יותר יהיה לומר, שודד פחות.

סוכר חום כהה- ברוב המקרים זהו סוכר רגיל שהוסיפו לו צבע מאכל קרמל, או במקרה הטוב מעט מולסה. לא מומלץ לשימוש.

סוכר חום מסוג "דמררה"- סוכר בעל גרגירים זהובים. מכיל גם הוא קצת יותר ויטמינים ומינרלים מאשר הסוכר הלבן הפשוט.

סוכר קנים- סוכר בעל גבישים קטנים ודקיקים. זהו הסוכר הכי פחות מעובד והכי מומלץ לשימוש (אם כבר). מכיל יותר ויטמינים ומינרלים, מאחר והוא מוכן מסירופ סוכר קנים.

מולסה- זהו סירופ חום כהה המכיל את מה שמוּצא החוצה כשמעבדים את הסוכר. המולסה מכילה סידן, ברזל וויטמיני B (בעיקר B3 ). יש הבדלים קלים בין מולסה מסלק סוכר ומולסה מקנה סוכר.
ניתן להשתמש במולסה להמתקת עוגות ומאפים, גרנולה ודגני בוקר, למריחה על לחם ובתבשילים למיניהם.

דבש- מעבר לתכולת הפחמימות הגבוהה שבדבש הוא מכיל גם הרבה רכיבים תזונתיים, כמו חלבונים, חומצות שומן, ויטמינים, מינרלים וגם אנזימים, הורמונים, פולן.
כל אלו שמים את הדבש במקום גבוה ביותר ברשימת המזונות עתירי האנרגיה.
ישנם סוגים רבים של דבש כשההבדלים יכולים להיות קשורים לפרחים שמהם נאסף הצוף (פרחי הבר, הדרים, אקליפטוס, אבוקדו ועוד), או להתהליכי העיבוד של הדבש.
דבש טבעי הוא דבש שלא עבר חימום ומרקמו ישתנה בהתאם לטמפרטורה- הוא נוטה להתקשות בקור ולהיות נוזלי יותר בחום.
דבש שעבר חימום יהיה כמעט תמיד במצב נוזלי. החימום יכול להרוס ויטמינים ורכיבי תזונה אחרים.
אסור לתת דבש לילדים מתחת לגיל שנה, מחשש לזיהום הבוטולינום שיכול לגרום לפגיעה קשה במערכת העצבים ולשיתוק.

דבש/סירופ חרובים- זהו סירופ המוכן ממיצוי של החרובים, מתוק פחות מדבש או מסוכר. הוא עשיר בברזל וסידן. אפשר למצוא אותו בחנויות טבע. משמש לאפייה, בישול או להמתקת משקאות.

סילאן- זהו סירופ מתמרים, המכיל את כל מה שיש בתמרים סידן, ברזל, ויטמין A, ויטמיני B ו-C.
חשוב לשים לב לתכולת הרכיבים, מאחר ויש סילאן שאינו טבעי המכיל תוספות סוכר וחומרים נוספים.
סילאן טבעי מתמרים בלבד יש להשיג בחנויות טבע, או בסביבות פסח בחנויות הרגילות.

סירופ מייפל- זהו סירופ המוכן מעץ המייפל. גם כאן חשוב לוודא שהמקור הוא טבעי ולא סירופ "בטעם" מייפל עם המון סוכר וחומרים משמרים. ההבדל יורגש במחיר.
סירופ מייפל אמיתי מכיל מינרלים רבים וניתן להשתמש בו באפייה ובישול.

לתת דגנים ( malt )- זהו סירופ צמיגי המוכן מהתססה של דגנים שונים (חיטה, שעורה, אורז) ויכול לשמש להמתקת מאפים ותבשילים. מכיל סידן ורמות גבוהות יחסית של ברזל וויטמיני B.

סטיביה- זהו צמח בעל מתיקות טבעית מכינים ממנו ממתיק למשקאות חמים ומאפים. היתרון בו הוא שהוא טבעי לחלוטין במתיקותו וחסר ערכים קלוריים, מה שמאפשר לאנשים עם משק סוכר לא מאוזן להשתמש בו.
ניתן לגדל את הצמח לבד ולהשתמש בחליטה שלו, או למצות אותו. יש לקנות כממתיק בחנויות טבע ובשווקים.

ממתיקים מלאכותיים- חומרים תעשייתיים המיועדים לתת מתיקות למזונות ולמשקאות ללא ערכים קלוריים. אינם מומלצים לשימוש באופן רגיל, אלא אם כן יש צורך בריאותי (וגם אז כדאי יותר להתרגל ללא המתקה...).

מוכר

תודה בכל מקרה

לפי דעתי דבש הוא הממתיק ה"בריא" מכל הרשימה

אין לי כח להתייחס להכל, אבל דברים צורמים:
1. סטיביה הוא דווקא ממתיק לא מומלץ. דוגמא מצויינת לכך שטבעי הוא לא בהכרח טוב.
2. אין שום מניעה להשתמש בממתיקים מלאכותיים.
3. סוכר ענבים זה לא פרוקטוז.

למה הוא לא מומלץ?

סוכר ענבים זה גלוקוז

דקסטרוז

נייר עמדה של האיחוד האירופי בנושא:

http://europa.eu.int/comm/food/fs/sc/scf/out34_en.pdf

אני מבין שאין החלטה סופית .............. ??

בנוגע למה?

סוכר ענבים, דקסטרוז/גלוקוז ?

סוכר לבן לא מזיק בכלל , כל השמועות וכל השטויות שהפיצו על הסוכר הלבן "שהוא נרקב בגוף" וכו' וכו' זהו מיתוס גמור.
לסוכר ענבים אין ערכים מועילים אבל אין דברים מזיקים , זה כמו שיגידו שקפיאין מזיק גם כן , כל כפית סוכר = כ20 קלוריות ובזה נגמר הסיפור , תהנו.
(וכמו כן סוכר לא משפיע על הורדה במשקל , הבאתי מחקרים לעניין למי שנוטל ספקות תריצו חיפוש)

אתה בטוח?
ויקפדיה
לסוכרוז השפעות שליליות רבות על בריאות האדם. ההשפעה הנפוצה ביותר היא פגיעה בשיניים, שכן החיידקים בפה מסוגלים להפוך את הסוכרוז לחומצה העלולה לפגוע בציפוי האמייל של השן, ולגרום לעששת. בנוסף, בשל הערך האנרגטי הגבוה שלו, סוכרוז נקשר גם לעודף משקל. אנשים הסובלים מסוכרת צריכים לעקוב באופן מתמיד אחר רמות הגלוקוז בדם. כמות גבוהה של סוכרוז בדם גורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם ובסופו של דבר לעלייה בלחץ הדם.

הארץ
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifסוכר לבן הוא לא מזון אלא חומר כימי. הסוכר מכיל חמצן, פחמן ומימן ואינו מכיל שום מינרל או ויטמין. בנוסף לכך, בגלל התגובה החומצתית שלו, הוא גוזל סידן מהגוף.

צריכת סוכר לבן, כולם יודעים, גורמת עששת שיניים. כולם יודעים אבל אף אחד לא רוצה לדמיין מה עושה החומר המרקיב הזה לאיברי הגוף הפנימיים. שיניים אפשר להבריש ולנסות להסיר מהן את גורם הריקבון. אבל הסוכר הרי לא נשאר בפה. הוא ממשיך הלאה לקיבה ולמעיים. כשאוכלים אותו עם עמילן הוא תוסס בקיבה. לכן האיברים הפנימיים שלנו מופקרים להירקב עם הסוכר.

כל שיטות התזונה הבריאה פוסלות את הסוכר, כל הגישות האלטרנטיוויות לריפוי מזהירות מפניו. מרפאים אלטרנטיוויים טוענים שסוכר לא סתם מסוכן לבריאות, אלא גורם ללבלוב ושגשוג של תאים סרטניים ושצריכתו המופרזת אחראית במידה רבה לתופעות של חוסר קשב והיפראקטיוויות.



בתכלס, אם נעשה חשבון יותר מידי לכל כתבה - נמות מרעב.... ותחשבו על זה :)

כן אני בטוח מאוד אפילו,
ויקופדיה היא אינה איציקלופדיה , אלא מאגר מידע ענק אשר אנשים שונים (לא מצוות האתר ) , רשמו את הפרמטרים שיש באתר , אתה יכול ללכת עכשיו לרשום הגדרה משלך ויוסיפו את זה לתוכן האתר.

הארץ לא מראה לי שום ביסוס על הדברים שלהם , זהו מיתוס שנשבר ואנשים לא מוכנים לקבל את זה.
הפה שלך או יותר נכון הגוף שלך לא יודע להבדיל בסוגי הסוכר שנכנסים אליו לפה , ככה שסוכר לבן אינו שונה משאר החברים שלו במשק.

זה כמו שאני אטען ששומן מהחי ושומן מהצומח זה אותו דבר כי הגוף שלך לא יודע להבדיל בסוג השומן שנכנס אליו,

חומצות שומן זה אחרת , ישנן חומצות שומן שהגוף אינו יכול לייצר לבדו , פחמימות אפשר גם לחיות בלעדיהן עם חומצות שומן לא.

OK, הגוף יכול לייצר ברמה של אדם פעיל ? אופניים, ספורט וכו'...


ולמה שיש חוסר סוכר הגוף חלש, דופק מהיר, וכו'....?

זה ממש אינדיבידואלי , ישנם אנשים שפחמימות לא עושות להם את זה , הם יכולים להיות על 0 גרם פחמימות ולעשות פסיכומטרי , בגרויות , ואף להגיש פרוייקט גמר לתואר.מבחינה פיזיולוגית אתה לא חייב לאכול פחמימות כדי להתקיים.
ד"א בקשר לדופק זה ההפך הגמור יהיה לך דופק נמוך.

סוכר ענבים זה דקסטרוז, דקסטרוז זה גלוקוז.