קטע מ-פורום שהתפרסם בעיתון וקיבלתי כרגע. ...אמא יקרה (תרתי משמע)..
השבוע פגשתי חברה שסיפרה לי סיפור מטורף לגמרי...
היא הלכה ,כרגיל, לעשות קניות בסופר השכונתי. בעודה עומדת בתור לקופה (זה היה ביום חמישי והתור היה ארוך), מסתובבת אליה האשה שעמדה לפניה ומסתכלת עליה ארוכות. חברתי שהתחילה להרגיש שלא בנוח עם המבטים האלה, פנתה לאשה ושאלה אם היא יכולה לעזור לה . האשה ענתה לה שהיא מאד מזכירה לה את בתה, ושהיא מאד מתגעגעת אליה. חברתי שאלה מתוך נימוס, איפה נמצאת הבת(היא חשבה שאולי נסעה לחו"ל או משהו כזה), אלא שאז ענתה האישה שבתה נפטרה לפני כמה שנים. ואז היא פרצה בבכי. חברתי ,שהיא יתומה מאם, מאד התרגשה מהסיטואציה.
בינתיים התור התקדם. האשה שאלה את חברתי האם היא מוכנה לעשות לה טובה קטנה ולפני שהיא תעזוב את הקופה, היא ביקשה שהיא תגיד "שלום אמא" כי היא לא שמעה את זה הרבה זמן. חברתי מיד הסכימה. כשהגיעה תור האשה בקופה , היא העבירה את כל המצרכים, הסתובבה לחברתי ואמרה לה שלום.
כפי שהן דיברו קודם, חברתי אמרה לה "שלום אמא". והאשה הלכה.
וכאן מגיע הקטע האמיתי: חברתי מתיחלה להעמיס את המצרכים על הקופה, ואז פונה אליה הקופאית ואומרת:
"אמא שלך אמרה שאת תשלמי על הקניה שלה"!!!
כל ניסיונותיה של חברתי להגיד שזו לא באמת אמא שלה, נתקלו במבטים כועסים מהסובבים (להזכירכם יום חמישי,מלא אנשים בקופות עדים לכך שהיא אמרה שלום ל"אמא" שלה...)
בסופו של דבר מרוב הלם, שילמה על הקניה של האשה ....
נו, מה אתם אומרים? אין גבול ליצירתיות של אנשים?!
|
