ישראלבודי

ישראלבודי (http://israelbody.com/index.php)
-   ארכיון (http://israelbody.com/forumdisplay.php?f=10)
-   -   הורמון לפטין – פעילות גופנית והשמנה (http://israelbody.com/showthread.php?t=26541)

ran_z 30-12-07 19:24

הורמון לפטין – פעילות גופנית והשמנה
 
מזה זמן ידוע, כי רקמת השומן לא מסיימת את תפקידה רק באגירת שומן לצרכי אנרגיה, אלא נמצא כי יש לה גם תפקידים אנדוקריניים ומטבוליים חיוניים.
תאי השומן מפרישים הורמון הנקרא לפטין אשר לו, כמו לפקטורים רבים אחרים בגוף, יש תפקיד פיזיולוגי חשוב בעידוד תחושות שובע.
מכאן, הורמון זה מעודד את תהליך ההרזיה.
בנוסף, נמצא כי לפטין קשור בתהליכים מטבולים ופיזיולוגיים רבים אחרים מלבד מנגנון השובע.
להורמון לפטין ידועים 5 רצפטורים ממברנליים, הממוקמים על פני התא. את הרצפטורים נמצא על פני תאי: ההיפותלמוס, הכבד, שרירי שלד, תאים אנדותליאלים, מקרופאגים, תאי T והלבלב.
לאחר הפרשת הורמון הלפטין מתאי השומן לזרם הדם, מסוגל הוא לעבור את "מחסום דם מוח" (ה- Bbb) להיקשר לרצפטורים בהיפותלמוס ולגרום להגברת תחושת השובע, לדיכוי תחושת הרעב, ולהגברת תהליך התרמוגנזה. התוצאה הסופית היא הקטנת צריכת המזון במשך היום וירידה במשקל.
אפשר לשייך את הלפטין למנגנון שובע בטווח הארוך. לעומתו, המנגנון הקצר כולל חומרים המופרשים אל זרם הדם או חומרים שרמתם בדם משתנה מיד לאחר האכילה, כגון: Cck, שינויים ברמות הגלוקוז, שינויים ברמת חומצות אמינו וכדומה, כך שהמוח מקבל אינפורמציה על המצב בדם ועל שאר הרקמות.
לפטין לא מופרש מיד לאחר ארוחה, אלא עוברות מספר שעות עד שרמות הלפטין עולות בצורה משמעותית, לכן הוא משתייך למנגנון בקרת השובע בטווח הארוך.
נשאלת השאלה האם מתן לפטין הוא הפיתרון הרפואי המתאים לטיפול בהשמנה ?
בשנת 1994, כשזיהו את הגן, אכן חשבו כך. מאוחר יותר הבינו כי השמחה הייתה מוקדמת וזאת משום שרוב השמנים מפתחים תנגודת ללפטין.
לאדם שמן קיימת רקמת שומן גדולה יותר, ולכן רמת הלפטין בדמו גבוהה יותר. למרות הרמה הגבוהה של הלפטין, תחושת השובע אינה ממהרת לבוא, זאת כי התאים המגיבים להורמון הלפטין מגלים תנגודת ולכן לא משתפים פעולה.

האם פעילות גופנית משפיעה על רמות לפטין?
מסתבר שככל שאדם מאומן יותר, כך גם גדלה הרגישות להורמון הלפטין ורמתו בדם יורדת.
עיסוק מתמיד בפעילות גופנית מגדיל את הסיכוי לצמצם אחוזי שומן, ומכאן חלה ירידה ברמות הלפטין, הרי ככל שרקמת השומן קטנה יותר בגוף, כך היא מפרישה פחות לפטין.
מסתבר כי תקופה קצרה של אימונים (מספר שבועות) לא מביאה לשינויים משמעותיים ברמות הלפטין במנוחה, ואילו תקופת אימונים כרונית (מעל 12 שבועות) מגדילה יותר את הסיכוי לצמצם אחוזי שומן ומכאן לגרום לירידה ברמות הלפטין במנוחה.

בדקו בעיקר ענפי ספורט של ריצה ואופניים. אימון ארוך הוגדר כאימון של שעה וחצי ומעלה. אימון קצר הוגדר כאימון של עד שעה, או אימון בו סה"כ ההוצאה קלורית הייתה עד 800 קק"ל.
מספר עבודות הראו שבמאמץ ארוך, מעל שעה וחצי, נמצאה ירידה ברמת הלפטין מיד לאחר האימון עד מספר שעות אחר כך (ירידה של 30-35% בהשוואה לרמה הבסיסית). ההסבר הפיסיולוגי למנגנון מוסבר ע"י פעילות אנדוקרינית המתרחשת בזמן האימון.
במהלך הפעילות יורדת רמת האינסולין בדם ואילו עולה רמתם של הורמונים קטכולאמינים (אדרנלין ונוראדרנלין). מסתבר כי אינסולין קשור, בין היתר, בהגברת הייצור של הורמון הלפטין ואילו קטכולאמינים יוצרים דיכוי בייצור הלפטין. מאחר ומאמץ ממושך גורם לדיכוי האינסולין ובמקביל מביא לעלייה בקטכולאמינים, הרי ששילוב בין שניהם מביא לדיכוי הפרשת הלפטין מרקמת השומן.

זה אולי יכול להסביר, בין היתר, מדוע לא פעם חש הספורטאי רעב גדול לאחר אימון ממושך. רעב אשר עלול להביא לצריכה קלורית גבוהה הרבה מעבר לזו שבוזבזה באימון. פעילות של עד שעה בלבד, או פעילות שאינה עוברת את ה-800 קק"ל, לא מביאה לשינויים משמעותיים ברמת הלפטין (כלומר לא מביאה להשפעה מעכבת משמעותית).

תופעה זו עשויה לעורר את השאלה האם אימון ממושך בכלל מתאים לתהליך הרזיה ? האם אימון ממושך לא מפריע לתהליך ההרזיה בגלל אותה הגברה של רעב וקושי לשלוט בכמויות המזון הנצרכות ? מממצאים אילו עולה, כי יש לשקול ולחקור עוד פעמים נוספות: האם אימון של שעה וחצי או יותר אינו מומלץ לתהליכי הרזיה מחשש לאיבוד השליטה על מאזן קלורי תזונתי, בשעות שלאחר האימון.

arbel2 30-12-07 19:37

לפטין = ממתק החפירות של לייל מקדונלד =\

m0she 30-12-07 20:02

לפטין הוא אחד ההורמונים היותר חשובים והיותר נחקרים בהקשר של השמנת יתר, לייל מקדונלד הביא אותו במידה רבה למודעות של עולם הבודיבילדינג אבל הספרות המקצועית פשוט עמוסה בפרסומים על המכניזמים של ההורמון. הבן אדם שימצא תרופה שתעבוד דרך המנגנון הזה להשמנת יתר יעשה המון, המון כסף.

בנוגע לתחושת רעב לאחר אימון.. אני קצת מפקפק בזה שתולים את זה בלפטין. קודם כל, כי זה באמת הורמון שלוקח כמה שעות עד שהרמות שלו עולות/יורדות ובנוסף הפעילות שלו היא לא ממש מהירה - הוא משפיע על התבטאות גנים מסויימים בהיפותלמוס [מפחית ייצור של NPY/AgRP ומגביר ייצור של alpha-MSH/CART]. יש סיבות אחרות לחוש רעב מוגבר לאחר אימון, למשל רמות גלוקוז נמוכות יחסית. בנוסף, קורטיזול גורם לתחושת רעב והוא לפי דעתי מועמד יותר סביר לגרימת תחושת רעב לאחר אימון ממושך.
עוד נקודה שהעלית וצריכים להתייחס אליה: למרות שכמויות הלפטין יורדות, הרגישות ללפטין עולה. אלו שני אפקטים שמקזזים אחד את השני. השאלה היא עד כמה כל אפקט משמעותי ומה האפקט נטו.

סה"כ, פעילות גופנית סדירה נחשבת לגורם חשוב בשמירה על משקל תקין. בד"כ מחזירים אחרי פעילות גופנית פחות קלוריות ממה שמבזבזים במהלך הפעילות ובנוסף לפעילות הגופנית יש השפעה על הצריכה הקלורית. (1) קצת ישן, ללא ספק, אבל דן בין היתר בנושא הזה. אני אשמח בכל אופן לראות את המקורות שמהם כתבת את ההודעה, נשמע מעניין :flowers:

1. 1989;49:1099-1104. Am J Clin Nutr
Physiological aspects of exercise in weight cycling.

Bullet 30-12-07 21:54

כיצד הרגישות ללפטין עולה עם הירידה בכמות הלפטין?
הרי אנשים שהיו שמנים כל חייהם ורזו, מייצרים פחות לפטין ונוטים להיות רעבים יחסית לאנשים שהם רזים טבעית. אילו הרגישות ללפטין הייתה עולה, הם היו... רעבים פחות?

m0she 31-12-07 00:11

הרגישות ללפטין לא תלויה בכמות הלפטין. בד"כ, היא תלויה בכמות הרצפטורים ללפטין. עניינים של קינטיקת רצפטור-סובטרט. הרגישות ללפטין לא עולה תמיד עם הירידה בכמות הלפטין, אלא היא עולה בהקשר של פעילות גופנית. מעבר לזה, חשיפה ממושכת של רצפטור לסובטרט גורמת לירידה בכמות הרצפטורים [down regulation] כך שירידה בכמות הלפטין יכולה לפחות במובן הזה קצת לעזור [אצל אנשים שמנים, הכמויות של לפטין מאוד גבוהות וזה סוג של משוב-חיובי שגורם להורדת כמות הרצפטורים - מעט רצפטורים -> יותר לפטין -> down regulation בגלל כמויות הלפטין הגבוהות -> עוד יותר לפטין -> וחוזר חלילה]. אצל אנשים שמנים שרזו יש כל מיני אלמנטים שמבקרים את המשקל, כידוע יש איזושהיא set point וכמו שאמרתי - השאלה היא עד כמה הרגישות עולה ועד כמה כמות הלפטין יורדת.

arbel2 31-12-07 01:45

משה תעשה לי ילדים !

arbel2 22-02-08 19:42

מקפיץ ונועץ

YONI 22-02-08 19:51

אם הלפטין מעודד את תהליך ההרזייה אז איך אצל אנשים שמנים הוא נמצא בכמויות גדולות ולמה זה לא עוזר להם לרזות דווקא?
את הקטע הזה לא הבנתי
זה גם היה בסידרה סודות השומן בערוץ 8 בפרק הראשון לפני שלושה ימים

m0she 22-02-08 20:27

ציטוט:

פורסם במקור על ידי m0she
חשיפה ממושכת של רצפטור לסובטרט גורמת לירידה בכמות הרצפטורים [down regulation] כך שירידה בכמות הלפטין יכולה לפחות במובן הזה קצת לעזור [אצל אנשים שמנים, הכמויות של לפטין מאוד גבוהות וזה סוג של משוב-חיובי שגורם להורדת כמות הרצפטורים - מעט רצפטורים -> יותר לפטין -> down regulation בגלל כמויות הלפטין הגבוהות -> עוד יותר לפטין -> וחוזר חלילה].

התשובה כבר ניתנה.. הם לא רגישים ללפטין.

tomerA 22-02-08 22:45

יש תוכנית בערוץ 8 סודות השומן מסבירים שם על המחקר שבעזרתו גילו את ההורמון ואיך שילבו אותו את אנשים עם השמנת יתר.


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 12:24.

מופעל על: vBulletin Version 3.7.2
Copyright ©2000 - 2024, Jelsoft Enterprises Ltd.
כל הזכויות שמורות לישראלבודי בע"מ