פרות לפני ואחרי האימון?
 

אני אוכל רבע שעה לפני האימון פרי. לרוב זה נקטרינה, שיש בה כמעט 20 גרם פחמימות עם ערך גליקמי גבוה, כדי שהאנרגיה תכנס ישר לאימון.
כדי לאכול אחת גם אחרי האימון יחד עם הקוטג' כדי להכניס גם פחמימות יחד עם החלבון?

לא אחי דווקא לפני אימון למרות שאין חשיבות לאינדקס הגליקמי כדי שהוא יהיה יותר נמוך

לפי כל הגיון לפני האימון אתה צריך מכה מהירה של אנרגיה וככה גם ב45 דקות שאחרי האימון... לא ככה?

לפני אימון זה בסדר אתה יכול אפילו 10 דקות לפני
ואחרי האימון אם אתה צורך שייק אז תקח לך עם השייק איזה פרי ואם לא אז תאכל פרי מיד לאחר האימון עם כמה יוגורטים וכאלה ואם אתה לא יכול להכניס חלבון תכניס רק תפחממה ושתגיע
הביתה כבר תוכל ארוחה רגילה אורז וחזה עוף או כאלה..

ישר אחרי האימון אתה צריך פחמימה פשוטה בעלת אינדקס גליקמי גבוה בשילוב עם החלבון (תמרים,סוכר ענבים)
כשעה וחצי שעתיים לאחר האימון יש לצרוך פחמימה בעלת אינדקס גליקמי נמוך (מורכבת) דוגמת אורז,פסטה,שיבולת שועל וכדומה.
אני לא הייתי ממליץ על נקטרינה לפני אימון משום שהיא חומצית מאוד.

אוקיי אז מה כן כדאי לפני האימון? אפשר פשוט ענבים? או שסוכר ענבים זה משהו שונה?

משו שונה לגמרי...

שעה לפני אימון אורז פסטה לחם שיבולת שועל ועוד אתה יכול למצוא מיליון דברים

אני לא יודע מה איתכם אבל עם אני לא מחניס לכיבה שלי צלחת גדולה של אורז/פסטה לפני אימון ..>פשוט לא יהיה לי כח להיתאמן :whistle:
פחממה פשוטה אפשר בזמן האימון ! אבל לפני <? לא ניראה לי ...

לא טוב.
1. מקפיץ אינסולין - נפילה באימון - לא טוב.
2. לא כלכך טוב להורמון הגדילה בכזה טווח מהאימון.

אם הוא לא יאכל הרבה פרוקטוז אז זה לא יגרום לו לנפילת סוכר
זכור לי שהמליצו על פחממות במהלך האימון אבל לשתות את זה ללאט במהלך האימון כולו, אני לא זוכר למה זה טוב...

איך פרוקטוז יגרום לנפילת סוכר אם יש לו א"ג נמוך והוא גם ככה מנוצל כבר בכבד ברובו?

בצעם מה שאתם אומרים זה שכדאי לאכול שעה שעה וחצי לפני האימון פחמימות מורכבות, ישר אחרי האימון חלבונים, ושעה שעה וחצי אחרי האימון שוב פחמימות מורכבות?

אחרי האימון יותר חשוב הפח' .
אני הייתי הולך על שילוב של שניהם.
מבחינת פח' -סוכר ענבים,תמרים
חלבון - אתה לא חייב להרביץ מייד בתום האימון .אבל אם כבר סוכר ענבים זה הולך מצויין עם אבקת חלבון .
כמובן שיש לך גם טונה קוטג' וכו'

תיאור מקרה: נתקלתי אתמול בבחור שקנה קריאטין אקסטרים, שזו פורמולה של מונו' עם מלטודקסטרין (פחמימה מורכבת עם א"ג גבוה) בתוכה. אותו בחור סיפר שהוא לוקח את הקריאטין ולמרבה האירוניות מרגיש עייפות במקום כוח. ולאיטיים בניכם, מסתבר שהוא לקח כמות גדולה שעה לפני האימון, הגיע לאימון עם ה'פיק' של הסוכר והאינסולין בדם, ותוך כמה דקות של ניצול הגלוקוז ע"י האימון הוא הצניח את עצמו למצב היפוגליקמי... מסקנה = אל תשתו חשיש.

כמה דברים:
א. אינדקס גליקמי גבוה כארוחה לפני האימון יהיה בעייתי מבחינת התחושה באימון, אנרגיה, נפילות סוכר, ולפי כמה מחקרים כנראה שגם ביחסי אבות המזון בפעילות.
ב. אינדקס גליקמי גבוה מיד לפני האימון |15 דק' ~|, ובמהלכו, לא יזיקו בשום צורה ואף יכולים לתרום בכמה היבטים שונים.
ג. אינדקס גליקמי גבוה משמין.

גל

דרך אגב, פרוקטוז במהלך האימון יכול להיות ממש נחמד.
מאגרי הגליקוגן בכבד אחראים על סיגנלים שונים והפעלת גנים מסויימים המשויכים למצב קטבולי\אנאבולי של הגוף. פשוט וכך שאם תקחו מצב היפר-קלורי שבו מאגרי הגליקוגן בשרירים רווים, אך בכבד הם נמוכים, תהליך ההיפרטרופיה יכול להפגם במידה. ככה שבתאוריה שמירה על סטטוס מאוזן בכבד, ע"י לקטוז או פרוקטוז יהיה רצוי מהבחינה הזאת.

:huh:

אבל אם ככה זה פשוט לא משנה מתי לקחת את הפרוקטוז, אחרי הכל הוא לא מגיע לדם כגלוקוז אלא אם הכבד כבר רווי.

נ.ב: קראת את האימייל? :wiggle:

אם כבר עוסקים שוב בנושא הזה...

"מה קורה בגוף בהשפעת מזון עם ערך גליקמי גבוה?
אם צורכים כמות גדולה של סוכרים זמינים, רמת הסוכר בדם תעלה מעבר לנורמה, אך לאחר הכנסת רוב הסוכר מן הדם לתאים היא תרד למצב של היפוגליקמיה זמנית. כל זה קורה בגוף ולא במוח. מצב של היפוגליקמיה גורם למוח להתנהג בסטרס (כי אין לו מספיק אנרגיה) ולכן ומכאן נובעות הפעולות הבאות:
א – הפרשת אדרנלין – הורמון הסטרס. זהו ההורמון שמאפשר פירוק סוכר ממאגרים קטנים שבכבד (גליקוגן), אך בנוסף הוא גורם למצוקה ולחרדה.
ב – כמיהה לסוכר – אחרי ארוחה כבדה סוכרית פחמימתית רמות הסוכר במוח יורדות ולכן המוח ´מבקש´ עוד סוכר (איך בא לי משהו מתוק עכשיו לאחר הארוחה המפוצצת שאכלתי) ומעגל הקסמים הזה מתחיל מחדש.

האינסולין כאמור, מאפשר לסוכר להיכנס לתאים ולהפוך לאנרגיה. במצב של עודף סוכרים האינסולין מעביר את הסוכר לאגירה, כלומר לשומן."

נכון או לא?
(כי יש פה פוסט של 12 עמודים שמסביר שלא..)

כאשר אין בקרה קלורית יש "סיכון" בהשמנה כתוצאה מצריכת הרבה פחמימות בעלות א"ג גבוה - כי יותר קשה לשלוט איתן בתחושת הרעב. בבקרה קלורית , אין בעיה.

מה אתה כלכך מופתע. אנשים אוכלים הרבה מאכלים עם א"ג גבוה, מרגישים רעב גדול עקב חוסר האיזון של הסוכר בדם ובדר"כ גם חוסר בסיבים, הם אוכלים יותר, ומשמינים. |למרות שהסעיף הזה היה סתם כדי להוסיף קצת ציניות להודעה|
מה נכון או לא, הרבה אינסולין וגלוקוז בדם יעלו את הסיכוי ל'דה נובו ליפוגנזיס', תהליך שכמעט ולא מתרכש בגוף האדם. אבל אף אחד לא אמר או הראה שיש כאן השפעה על מאזן השומן היומי, מבחינת היחס בין פירוק לבנייה. אם לזה אתה מתכוון.

בולט, תשלח לי לHOMAIL.

גל

שחכת את מילת הקסם "בעקיפין"....

לא, לא שכחתי. זו הכוונה של הציניות.

אתה צריך להיזהר פה עם הציניות שלך גל, אנחנו עלולים לחשוב שקיד סוף סוף מצליח לשכנע אותך....

בעצם לא משנה מה שרציתי לשאול.

-מהו המטבוליזם של גלקטוז?

אני לא מבין במה זה עוזר לך, אבל כמו כל חד סוכר, גלקטוז עובר פוספורילציה בפוזיציה הראשונה של המולקולה = Galactose-1-Phosphate. אם נרצה להמשיך, אז סדרה של תהליכים מובלים את הGal1P ו UDP-Glucose (מהמטבוליזם של גלוקוז) להחלפה מעגלית של מולקולות ואינטראקציה מסויימת בינהם שמובילה בסופו של דבר לGlu1P במקום הGal1P. אותו גלוקוז-1-פוספט יניב בקלות Glu6P שהוא בעצם תחילת הגליקוליזה של גלוקוז, או לחלופין, יהפוך לאותו UDP-Glucose בחזרה שע"י גליקוגן סינטאז מבצע גליקוגנזיס (יצירת שרשראות גליקוגן).

המטבוליזם של גלקטוז למען האמת מאוד דומה ביעילותו לגלוקוז (גם המולקולה עצמה מאוד דומה), לא כלכך בעייתי כמו פרוקטוז, אך הוא דומה לו ביכולתו למלא את מאגרי הגליקוגן בכבד בלבד (בצורה ישירה, לעומת גלוקוז שמשתחרר ישר לדם ומשם עובר לאיברים השונים). הוא פחות ליפוגני בתכונותיו ובגורלו, ככה שאפשר לשתות ליטרים של חלב ביום מבלי להתקל בבעיות. כל העמסות הפחמימות שלי כוללות הרבה קערות של דגני בוקר שונים עם חלב (אפשר לדלל במים וwhey, למודאגים מבניכם), זה פשוט מאכל נוח עם הרבה יתרונות שחלקם בעלי חשיבות עליונה לטעמי (השילוב הגבוה של סידן +ויטמיןD למשל, שנספגים כך בצורה הכי טובה, ומהווים חשיבות מאוד משמעותית בדיאטה).

גל