רצוי פעם בשבוע לצאת לריצה גם במסה?
 

של 20 דק' לא יותר

למה לא?
אני רץ אחרי אימון (3 פעמים בשבוע) איזה 20 דקות זה אחלה
תשלים קלוריות ששרפתה ויהיה טוב

כל עוד אתה משלים את הקלוריות זה בסדר, ואפילו מומלץ

סבבה כמה זמן מומלץ אתם משארים?

15-80 דקות

פעם בשבוע זה כמו כוסות רוח למת.

:):):):) יש בזה משהו...
לפותח הפוסט, תעשה 3-4 פעמים בשבוע, 30-40 דקות כל פעם, בקצב שלא יהיה לך קל מדי וגם לא קשה מדי (שלא תגמור את הריצה מת). זה בתור התחלה.
אחרי כמה זמן תתחיל לשלב אינטרוולים, עליות, ריצות טמפו וכאלה דברים.

כל עוד אתה משלים את הקלוריות אין בעיה עם זה אבל לכל אלא שאומרים שזה מומלץ אז למה בידיוק זה מומלץ?

זה תלוי אם אתה רוצה לעלות מאסה נקייה,
אחי, אתה יכול לרוץ בכל יום.. אבל אתה צריך לדאוג להרבה פחמימות וחלבונים (ועוד דברים)
אבל זה העיקר,
אחרת:כוחׁ(down) אפקטיביות(down) גדילה(down)

משהו שרשמו פה:
אחרי אימון, אתה אוכל חלבונים וזה? ונניח ואתה רוצה לצאת לרוץ והכל,
אתה יוצא אחרי חצי שעה שעה(כשאתה מרגיש שבע - אבל קצת נוטה לרעב)

בהצלחה!

שיפור סיבולת לב ריאה וחיזוק שריר הלב

יעזור לשמור על תיאבון במסה :)

אחרי כל אימון ריצה חצי שעה 10 קמ"שׁ פצצה

לא מומלץ לרוץ בקביעות בזמן מסה.
לאימון אירובי יש השפעה הממתנת את בניית המסה השרירית. האימון האירובי מפריע לאימון הכוח ולהתאוששות לאחר האימון ואף שורף גליקוגן וחומצות אמינו מסועפות שרשרת (bcaa). מפתחי גוף רבים משלבים האימון שלהם פעילות אירובית כדי לשמור על אחוז שומן נמוך, אך חשוב לזכור כי הוספת מסה שרירית היא הדרך הטובה ביותר לשדרג את הקצב המטאבולי במנוחה (rmr), וככל שהקצב המטאבולי במנוחה עולה , יותר קלוריות נשרפות וכך קל יותר להישאר עם אחוז שומן נמוך.

אני במאסה שלי ההיתי עושה כול סוף אימון 20 דקות
אין הבדל אתה יכול לעושת גם כול היום ריצה העיקר המאזן הקלורי

רצוי מאוד, 20 דקות ריצה פעמיים בשבוע אחרי אימון אנארובי זה דבר שכדאי לעשות ואף חייוני מאוד.

לא אחי זה יעשה לך זין קטן

למה הדגש אחרי אימון?
אי אפשר לעשות נגיד בבוקר או אחר הצהריים ביום מנוחה?

וכן, זה עשוי לשרוף חומצות אמינו - מה שכן חשוב, אם אחרי אימון אתה רעב ולמרות זאת אתה הולך לעשות אירובי זה לא מומלץ
(ואל תגידו לי "נו ברור", יש הרבה שעושים את זה)
אני פשוט אוכל ארוחה חלבונית, ואחרי חצי שעה רץ

עניין של העדפה
אבל זה לא הכרחי.. אתה יכול לעשות מתי שבא לך,
אבל יש פה אלמנט של שריפה מהירה של שומן

השטויות לא מפסיקות לצאת לך מהפה אה?:cry:

מכל המאמרים שקראתי הגעתי למסקנה שזה תלוי בך,
חלק רושמים שבשום פנים ואופן לא לעשות
אבל עם זאת חלק אומרים שזה טוב לעשות ואף מומלץ אז אם אתה עושה אני לא מאמין שיקרה משהוא רע

פעילות אירובית כלשהי חשובה במיוחד לאנשים שעוסקים בפעילות אנ-אירובית כיוון שזאת מצרה את העורקים בגוף ומקשיחה אותם ווגורמת ללחץ דם גבוה, הפעילות האירובית מאזנת את המצב בחזרה.

אז במקום להגיד את המשפט הזה תתקן אותו.

זה לא מהפה שלי, זה מהפה של שרון -
ואחרי אימון כוח, אם אתה עושה אירובי, השריפת שומן גבוהה מהרגיל
ואולי במקום להגיד שאני אומר שטויות, תחלוק על דעתי ותתן דוגמאות?!
לא ברצינות, אתם כאלה דפוקים באמא שלי!
אתם רק בוכים שאני לא בסדר,
ואתם לא נותנים דוגמאות
ותפסיקו לבכות כבר למען השם, החיים לא כ"כ גרועים

יש לך מקור לזה?
לא ראיתי ולא שמעתי בשום מקום שפעילות אנאירובית מצרה עורקים וגורמת ללחץ דם גבוה.

אמר את זה נכון מאוד, פעילות אירובית ממותנת אף תורמת לעלייה במאסת שריר בצורה מסויימת.

בקיצור - תעשו גם משהו בשביל הלב שלכם.

איך בדיוק תשרוף שומן במאסה...

אם אתה מסכים עם דבריו, אולי תביא אתה מקור למה שהוא כתב לגבי זה שאימון אנאירובי גורם להיצרות עורקים וגורם ללחץ דם גבוה?

אי אפשר לתקן אותו
תקרא את שאר ההודעות שלו (חחח גם במתימה שלי) :cry::cry:

ריצה אחרי אימות תורמת להתאוששות של הרגליים מהאימון?

אני לא מדבר מבחינת סיבולת לב ראה אלא מבחינת מפתח גוף אין לזה שום יתרון לרוץ במאסה רק כאב ראש בהשלמת הקלוריות בתפריט ולכל האלא שאומרים מאסה נקייה מאסה נקייה אז בשביל מאסה נקייה לא צריך לרוץ

בחתימה*:blush:

בסדר. אבל כל הודעה שהוא כותב מישהו מנסה לעקוץ אותו.

קרדיט לאלפי:


הלב מגיב לאימונים בדומה לשרירי השלד.
בקרב ספורטאים אנ-אירוביים לדוגמת מרימי המשקולות נמצא שיעור גבוה יותר של לחץ דם בשל מערכת לחצים ורידית-עורקית גדולה יותר (מסה שרירית גדולה יותר,סוג הפעילות ומאפייניה ועוד).
כמו-כן נמצאה עלייה בעובי שריר הלב (מיוקרדיום) כלפי פנים (במה שקרוי היפרטרופיה קונצנטרית),בעיקר בחדר השמאלי (שבכל מקרה עובי המחיצה הינו הגדול ביותר משום שהוא עומד במערכת הלחצים הגדולה ביותר - אספקת דם למערכות גופנו).

על מה זה משפיע?
1.ירידה בנפח הפעימה
2.עלייה בקצב הלב - כמנגנון פיצוי על ירידה בנפח הפעימה
3.עלייה בלחץ הדם - כיווץ כלי דם,התנגדות גדולה יותר של זרימת דם ב"צינורות ההובלה"

אם זאת השינויים שנעשים נגרמים כתוצאה מהתסגלות (adaptations) פיזיולוגית למאמץ,ולא כתוצאה מתחלואה או ממצא פתולוגי.לאחר הפסקה ו\או ירידה בנפח\עצימות המאמץ,תוך תקופה של 6-9 שבועות לערך ,הלב יחזור לתפקודו התקין.
במקרה ואין חזרה לתפקודו התקין של הלב,יש לבצע בדיקות קרדיולוגיות מקיפות.

ד"א כל מה שציינתי עכשיו נקרא בשפה המקצועית "Athletic heart syndrome"


קצת מקורות:
Shapino LM: Physiological left ventricular hypertrophy. B. Heart J 1984; 52: 130-135.
2.
Gott PH, Roselle HA; Crampton RS (1968). The athletic heart syndrome. Five-year cardiac evaluations of a champion
athlete. Arch Inter Med 122: 340-344.
3.
Raskoff WJ, Goldman S, Cohn K (1976). The athletic heart prevalence and physiological significance of left ventricular enlargement in distance runner. JAMA 236: 158-162.
4.
Crawford MH, O'Rowke RA (1979). The athlete's heart. Adv Int. Med. 311-329. (Year Book Med. Publication, Vol. 24).
5.
Rost R, Hollman V (1983). Athlete's heart: A review of its historical assessment and new aspects. Int J Sports Med 4: 147-165.
6.
Shapiro LM and Smith RG (1983). Effect of training on left ventricular structure and function. An Echocardiog. study. Br. H. J. 50, 534-39
7.
Ehsani AA. Hagberg JM, and Hickson RC (1978): Rapid changes in left ventricular dimensions and mass in response to physiological conditioning and deconditioning. AM J Cardiol 42: 52-56.
8.
Gilbert CA, Nutter DO, Feiner JM, Perkins JV, Heymsfield SB and Schlant RC (1977). Echocardiographic study of cardiac dimensions and function in the endurance trained athlete. Am J Cardiol 40: 528-533.
9.
Morganroth J, Maron BJ, Henry WL and Epstein SE (1975). Comparative left ventricular dimensions in trained athletes. Ann Intern Med 82: 521-523.
10.
Roeske WR, O'Rourke RA, Klein A, Leopold G and Karlier JS (1976) Non-invasive evaluation of ventricular hypertrophy
in professional athletes. Circulation 53: 286-290.
11.
De Maria AN, Neumann A, Lee G, Fowler Wand Masson DT (1978). Alterations in ventricular mass and performance induced by exercise in man evaluated by echocardiography. Circulation 57: 237-241.
12.
Maron BJ (1986): Structural features of the Athlete Heart as defined by echocardiography. JACC Vol. 7, No.1, 190-203.
13.
Stein RA, Michiell 0, Diamond J, Horwitz B and Krasnow N (1980). The cardiac response to exercise training: Echocardiographic
analysis at rest and during exercise. Am J Cardiol. Vol. 46, 219-225.
14.
Sahn OJ, 013 Maria A, Kisslo J and Weyman A (1978), Recommendations regarding quantitation in M-Mode echocardiography:
results of a survey of echocardiographic measurements.
Circulation 58: 1072-1076
15.
Bhatt DR, Isabel-Jones JB, Villorica GJ, Nakasama M, Yabek SM, Marks RA and Jarmakani JM (1978). Accuracy of echocardiography in assessing left ventricular dimensions
and volume. Circulation 57: 699-703.
16.
Nishimura T, Yamada Y and Kawai C (1980). Echocardiographic
evaluation of long-term effects of exercise on left ventricular hypertrophy and function in professional bicyclists.
Circulation 61(4): 832-839.
17.
Sugishita Y, Koseki S, Matsuda M, Yamaguchi T and Ito 1 (1983). Myocardiac mechanics of athletic hearts in comparison
with diseased hearts. Am Heart J 105: 273-280.
18.
Huston TP, Puffer JC, and Rodney, WM (1985). The atheletic heart syndrome. N Engl J of Med Vol 313(7):24-31.
19.
Maron BJ, Epstein SE and Roberts WC (1986). Causes of sudden death in competitive athletes. J Ace Vol. 7(1): 204214.
20.
Oakley G.D.G: Athletes, Hypertrophy and sudden death. Postgraduate doctor middle east, 1988, Vol 10(6): 357-363.
21.
Maron BJ, Roberts WC, McAllister HA, Rosing DR, and Epstein SE (1980). Sudden death in young athletes. Circulation
62: 218-229.
22.
Aldo Coelho, Elwin Palileo, William Ashley et at (1986) Tachyarrhythmias
it young athletes. JAAC VOL. 7, No.1, 237243

sun \כל מי שיודע אתה יכול להתייחס לזה ....

ידוע לי שיש עיבוי החדרים של שריר הלב, ובעיקר בשמאלי.

לגבי לחץ דם ונפח פעימה, אני לא בטוח בזה. אנחנו מדברים על מצב של מנוחה ולא במהלך אימון כן?

אני הבנתי שזה בכללי, בגלל שזה לא בדיוק "פאמפ" אלא היפרטרופיה וירידה בנפח פעימה.

בכל אופן אני לא מאוד בקיא בנושא והעתקתי תשובה מפורטת ומנומקת של בחור שיותר מתמצא בנושא, פשוט תעשו אירובי וזהו.

אני חושב שזה טעות לגבי אדם המתאמן אנאירובי במצב מנוחה.

באימון זה נכון מאוד, יש עליה בלחץ דם (בגלל אופי האימון) וירידה בנפח הפעימה (כי הלב צריך להזרים כמות קטנה של דם תחת לחץ גבוה).

במצב מנוחה, לחץ דם גבוה לאנשים שמתאמנים אנאירובי מעיד בד"כ על אימון יתר או השפעה אחרת ממקור חיצוני (סטרואידים, תוספים למינהם).
גם ממה שידוע לי, נפח הפעימה אצל ספורטאי אנאירובי גדל במעט במנוחה.

אני חושב שנפח הפעימה אצל ספורטאי אירובי גדל במנוחה ומכאן נובע הבילבול שלך, בכל אופן אני באמת לא מתעניין בנושא יותר מדיי כדי להתחיל לחקור אותו לעומק.

אני פשוט עושה אירובי כדרך קבע וזהו.

אין כמו ריצה טובה =]