שאלה:Carb Cycling מוצרי חלב ואינסולין
 

טוב ככה יש לי פה שני שאלות שמתקשרת ביחד
אני הולך כנראה לפתוח בדיאטת חיבות בשיטת העעמסת פחממות לחטוב משמע 6 ימים גרעון של פחממות וביום השביעי העמסה של הפחממות המטרה הזו היא בשביל לפתח רגישות נמוך לאינסולין כך שחומצות שומן יתפרקו לי
עד לכאן סבבה
הבנתי שלמרות שמוצרי חלב הם חלבונים לדוגמאת קוטג הם מקפיצים את רמת האינסולין בדם ובכך מונעים חימצון שומן
האם זה נכון?
ומה אפשר לעשות לא לאכול בתקופת החיטוב בכלל מוצרי חלב?

אני לא שמעתי שהם מקפיצים את האינסולין או הסוכר להפך מוצרי חלב הם בעלי אינדקס גליקמי נמוך

הנה המאמר של האתר שמצין את זה
 

הנה המאמר של האתר שמצין את זה

http://www.israelbody.org/Index.asp?...ryID=81&Page=2

http://www.goleango.com/show_calcula...id=3&art_id=52

תראה מה האינדקס הגליקמי שלו

רק שאני יבין Ud2 = Carb Cycling?

כמדד להשפעת סוגי מזון על רמות סוכר בשם גלוקוז במחזור הדם שלנו. הא"ג מודד את רמות הגלוקוז בדם כשעתיים עד שלוש שעות אחרי הארוחה ומתייחס לסוגי מזון שעשירים בפחמימות. סוגי מזון שעשירים בשומן או חלבון לא גורמים לעלייה משמעותית ברמת הגלוקוז בדם

נלקח מפה ד"א
http://www.israelbody.org/Index.asp?...ryID=81&Page=2

עכשיו גם חלבון צריך חהיכנס לתא ובגלל זה יש הפרשה גבוהה של אינסולין בזמן עיכול החלב

להפך, קזאין מפחית את הפירוק השרירי בחיטוב, וסידן חשוב גם כן בשמירה על השריר

אז המאמר לא נכון????????

לא הבנת את המחקר- החלב עצמו מעלה את האינסולין בצורה חדה, לא מוצרי החלב! מצוטט מהמאמר:

(Mar;83 Suppl 1:S149-55, חלב הוכח כמשקה בעל אינדקס אינסוליני גבוה במיוחד (תגובה אינסולינית כבדה). לפי המחקרים הללו, ניתן ללמוד שחלב בעל תגובה אינסולינית חסרת פרופורציה, למרות שמוצרי החלב בעלי אינדקס גליקמי נמוך.

חלב וגבינה זה אותו דבר
 

חלב וגבינה זה אותו דבר מן הסתם כנראה יהיה להם את אותם ההשפעות

מה שכנראה גורם לחלב להקפיץ את רמת האינסולין זה הלקטוז. שזה דו סוכר שנותן לחלב את הטעם המתוק שלו והוא באמת לא מומלץ בחיטוב. אפילו לא בימי העמסה. אבל במוצרי חלב דלי פחמימות אני מאמין שהכמות שלו מזערית.
אני אכלתי מוצרי חלב בקארב סייקלינג וירדתי עד ל 9 אחוז ( בפעם האחרונה שנבדקתי הייתי 10 אחוז אבל ירדתי מאז עוד משקל).
שיהיה בהצלחה ותזהר לא להוריד יותר מידי את כמות הפחמימות עד לרמה של פגיעה חמורה בבריאות.

כמה הצריכה המינימלית לק"ג גוף של פחממות ביום?

ביום ללא אימון הייתי אוכל 50 גרם פחמימות (לפעמים קצת יותר), כמעט הכל מירקות. ביום עם אימון הייתי משלים את כל הקלוריות ששרפתי באימון מפחמימות, בשייק של אחרי האימון ובארוחה שבאה שעה אחרי זה. אל תשכח אבל לעשות העמסה כל 6 יום.

אין צריכה מינימלית לפחמימות, אפשר לחיות בלעדיהן בלי פגיעה בבריאות.

העניין שיש קצת יתרון לשמירה על כמות נמוכה ולא אפסית, מבחינת שמירה על מסת שריר.

ולמה את חושב ככה?

אני לא חושב כך, אני יודע את זה.

לפחות, זה מה שהמחקר של היום אומר.

יכול להיות שיתברר שזה משפיע במשהו , אבל כרגע לפחות, משתמשים בתפריטים חסרי פחמימות בכלל (או דלי פחמימות בצורה די קיצונית) לטיפול בסוגים שונים של מחלות(כמו אפילפסיה למשל) ומהסיכומים שקראתי על הנושא, לא נראה שנגרם לאנשים נזק במשך הרבה מאוד שנים.

אני לא יכול להתווכח עם מחקרים, אבל בכל זאת, פחות מ 50 גרם של פחמימות שיבואו מירקות ולגוף שלו יהיה מחסור בויטמינים ויסיבים.

אה נו ,עם זה אני מסכים, אם דואגים לאכול ירקות דלים יותר/חסרי פחמימות כמו חסה ומתספים במולטי ויטמין/מינרל אפשר לוותר לגמרי. גם סיבים תזונתיים לא חייבים בשביל לחיות, הם חשובים לעיכול ,לא לאיזה צורך מיידי של הגוף.

את הפחמימות עצמן, לא את כל מה שבא איתן, הגוף יכול לסנתז בעצמו מכמה מקורות ,אפשר לחיות בלעדיהן.

נ.ב לא שאני בעד דיאטה שכזאת, אבל היא לא בלתי אפשרית...

?
:(

זברה,תגיד לי בבקשה אם אני טועה ,במחסור פחממתי בגוף המח ישתמש בתוצרי שומן שלא נכנסים למעגל חומצן לימון שיגרום לעודף גופי קטון (קטוזיס) שיביא לריכוז גבוהה של החומצה בדם .

תרגמת בצורה קצת עילגת מקור שמדבר על acidosis ?(חומציות בדם)

בקטוזיס אצל אדם בריא, כשרמת הקטונים בדם עולה יותר מידי ,הלבלב דואג שהחומציות של הדם לא תעלה לרמה מוגזמת בכך שהוא משחרר אינסולין שמכניס את הקטונים לתאים ומאזן את הרמה שלהם (וכן, לאדם עם בעיות בלבלב לא כדאי להכנס לקטוזיס אם הוא רוצה לחיות ).
בכל דיאטה יכולה להיגרם אסידוזיס קלה מאוד שלא תגרור תגובה ,במידה ולא מאזנים את התפריט, אבל זהו לא מצב מסוכן בכלל. הוא אולי לא בריא ויכול להשפיע בצורה שלילית קלה על מסת השריר ,מסת העצם ועל עוד כמה מערכות, אבל חלק גדול מהאנשים בעולם המערבי חיים בו כל חייהם בלי קשר לקטוזיס, בגלל התזונה המערבית דלת הירקות ומלאת המלח, כך שלהאשים בכך את הקטוזיס זאת קצת הגזמה.

במצב חסר הפחמימות לחלוטין שאנחנו מדברים עליו, אפשר לטפל בחומציות בעזרת צריכת מלח האשלגן ויכול להיות שגם שתיית סודה(אני לא יודע עד כמה זה אפקטיבי ,בגלל שהחומצה בקיבה יכולה לסתור את הנתרן ביקרבונט, אני צריך למצוא מחקרים שמדברים על צריכה ישירה ופשוט אין לי כוח כרגע, זה מה שמצאתי בינתיים):
http://www.chestjournal.org/cgi/content/full/117/1/260


קצת על חומציות:
***
Metabolic acidosis
Related to the issue of dietary protein and bone health is a concept referred to as net renal
acid load (NRAL). When foods are consumed, they have the potential to produce either a
net acidic or net alkaline (basic) effect, which the body, primarily the kidneys has to deal
with. NRAL refers to the total amount of acid produced that the kidneys have to process.
Simplistically, protein foods tend to increase the net renal acid load, as does a high intake
of sodium relative to potassium. In contrast, fruits and vegetables, along with foods high in
potassium, tend to buffer this net acid load and have an overall alkalizing effect on the
body. With an excess of acid forming foods in the diet relative to the number of base
producing foods, a slight metabolic acidosis can occur.
The modern diet, with its high reliance on animal proteins and high intake of sodium,
along with a low intake of fruits, vegetables and potassium is thought to generate a sub-
clinical metabolic acidosis (8). Even a slight increase in the overall acid status of the body
can have a number of negative health effects, not the least of which is an impact on
hormones important to athletes (9). Ensuring sufficient intake of basic foods (fruits and
vegetables) to balance out the acid produced from a high protein intake is one key to
avoiding this problem.
From both a bone health and performance standpoint, any athlete consuming a high
protein diet must ensure sufficient intake of other foods including plenty of fruits and
vegetables to buffer any potential negative effects (10). Using a potassium salt or mixed
sodium/potassium salt to ensure adequate potassium intake to offset the high levels of
sodium in the modern diet is not a bad idea either.

8. Frassetto L et. al. Diet, evolution and aging--the pathophysiologic effects of the post-
agricultural inversion of the potassium-to-sodium and base-to-chloride ratios in the human
diet. Eur J Nutr. (2001) 40(5):200-13.
9. Wiederkehr M, Krapf R. Metabolic and endocrine effects of metabolic acidosis in
humans. Swiss Med Wkly. (2001) 131(9-10):127-32.
10. Barzel US and LK Massey Excess dietary protein can adversely affect bone. J Nutr.
(1998) 128(6):1051-3.

בכל אופן רק בשביל להוכיח שלא צריך לעשות מזה כזה עניין בהקשר של דיאטות קטוג'ניות:
Eur J Clin Nutr. 2007 Dec;61(12):1416-22. Epub 2007 Feb 14.Click here to read Links
Acid-base analysis of individuals following two weight loss diets.
Yancy WS Jr, Olsen MK, Dudley T, Westman EC.

Department of Veterans' Affairs Medical Center, Center for Health Services Research in Primary Care, Durham, NC 27705, USA. yancy006@mc.duke.edu

OBJECTIVE: To examine the effects of low-carbohydrate, ketogenic (LCKD) and low-fat (LFD) diets on acid-base status. DESIGN: Prospective analysis of volunteers from two clinical trials. PARTICIPANTS: Subset of 39 volunteers from a randomized trial comparing the effects of an LCKD with an LFD, and a single-arm trial of an LCKD. SETTING: Outpatient research clinic. INTERVENTION: LCKD (initially <20 g of carbohydrate daily) or LFD (<30% of energy from fat, 500-1000 kcal energy reduction) instruction. MEASUREMENTS: Arterial blood gas analysis, serum chemistries (electrolytes, urea nitrogen/creatinine, glucose, ketone bodies, lactate), anion gap, and urine ketone bodies measured at weeks 0, 2, 8, and 24. RESULTS: Participants had a mean (+/-standard deviation) age of 43.5+/-9.3 years; 28 (72%) were female, 29 (74%) were Caucasian. Using linear mixed-model analysis to examine blood test changes from baseline to 24 weeks, the LFD group experienced a decrease in arterial blood pH from a mean of 7.43 at week 0 to 7.40 at week 24 (P=0.03), and the LCKD group experienced a decrease from 7.42 at week 0 to 7.40 at week 24 (P=0.01). The lowest pH measurements observed were 7.34 in the LFD group and 7.37 in the LCKD group. Although serum bicarbonate appeared to decrease from baseline at weeks 2 and 8 in the LCKD group, the change at 24 weeks was not statistically significant in either diet group, and only four of 131 (two of 92 from the LCKD group) measurements were less than 22 mmol/l. The proportion of participants with elevated urine and serum ketone body levels rose in the LCKD group only, was highest at week 2, and decreased over the subsequent time points. CONCLUSION: In individuals following an LCKD or an LFD, blood pH decreased mildly and the LCKD group experienced a small, transient decrease in serum bicarbonate in conjunction with mild ketosis. This suggests that an LCKD induced a mild compensated metabolic acidosis, but no individual showed evidence of significant metabolic derangement.

PMID: 17299473 [PubMed - indexed for MEDLINE]
במחקר הזה הראו שהירידה בPH הממוצע באנשים שעשו דיאטה קלאסית דלה בשומן היתה מ7.43 ל7.40 ובדיאטה קטוג'נית מ7.42 ל7.40 בשני המקרים הירידות היו כמובן קטנות וההפרש לא היה מובהק, כשבדיאטה הקטוג'נית היתה ירידה בריכוז נתרן הביקרבונט בדם ועלייה בשבוע השני בכמות האוראה והקטונים בשתן. הרמה שלהם דעכה עם הזמן, מה שהראה שהגוף איזן אסידוזיס מתונה, אבל, לאף אחד מהמשתתפים לא היתה פגיעה במטבוליזם בעקבות הדיאטות ובסופו של דבר הירידה היתה זהה/קצת גדולה יותר בדיאטה הקונבנציונלית.

נ.ב קרדיט למגיבים בפורום של לייל שמצאו את כל החומר הזה...

לא בהכרח, UD2 היא רק סוג אחד . זה שם כולל לכל דיאטה דלת פחמימות עם העמסות...

ידוע שקזאין הוא אנטי קטבולי!!!

Metabolic acidosis זה מצב שיכול להתרחש אצל סכרתיים - מדובר בketoacidosis בגלל הצטברות acetyl CoA מפירוק שומנים וחומצות אמינו שיוצר גופי קטון. אצל אנשים בריאים יש ייצור של גלוקוז גם אם לא צורכים פחמימות ולכן המצב שונה בתכלית. בכל אופן, מאזן חומצה-בסיס זה נושא מורכב שדורש ניתוח מעמיק יותר מאשר פוסט קצר בפורום.

הצטברות גופיפי קטון יכולה להביא לתרדמת ?

קטוזיס גם גורמת לסרטן ולאיידס.

יש כאלה שמשייכים מגפות גלובאליות וסתם הרגשה מעפנה בשבת אחה"צ לקטוזיס.

לא אצל אנשים בריאים. אצל חולי סכרת, במצבים של אצידוזיס מטבולי, יכול להיות.

m0she יש מצב אתה מגיב לי באשכול בזירת הגולשים..? אשמח לקבל תשובה ממך. :flowers:

יפה יפה.

1. אתה יודע למה מומלץ לצרוך את מלח האשלגן? או להרחיב?
2. החומציות באופן עקרוני יכול להפוך את הביקרבונט למים ופד"ח, אבל זאת ראקציה די איטית בלי קטליזה אנזימטית. באופן עקרוני, הביקרבונט יכול להספג, אבל הגוף ממילא מייצר את זה לבד - זאת הסתגלות איטית יחסית לאצידוזיס שדורשת מספר ימים, אבל הכליה עושה את זה. יש גם התערבות של מערכת הנשימה בשלב האקוטי שמשפרת את המצב.
3. שינויים מאוד קלים בpH של הדם זה לא משהו שצריכים להתייחס אליו בביטול כי זה משתנה שמבוקר מאוד מאוד בקפידה בגוף. סתם בכללי, לאו דווקא בהקשר של המחקר הזה.
4. רמות הנתרן בדם בגדול לא משתנות. יכולה להיות השתנה מוגברת של נתרן, אבל הנתרן מווסת להשמר על ערך קבוע של בערך 140mEq/L. יש מושג שנקרא anionic gap, התכלס לענייננו הוא שאת הביקרבונט במצב תקין מחליפים יוני כלור. אתה יודע במקרה למה יש השתנה מוגברת של נתרן באצידוזיס?

פרסים לפותר נכונה :P

כל ירידה או עליה מpH תוריד את ספיגת הנתרן,הורדת ספיגת הנתרן גורמת לירידה בספיגת המים .ירידת ספיגת המים והנתרן תשאיר יותר נתרן בשתן.

יפה, יש פחות רה-אבסורפציה בכליה. ולמה זה קורה בשינויי pH? ולמה כל כך חשוב לספוג את הנתרן?
ומה עניין האשלגן לענייננו..