פורסם במקור על ידי - Idan -

זיגמונד פרויד מתיחס למצב כזה - "השלכה", מנגנון הגנה של הנפש להתמודד עם משאלות מאיימות כביכול.

אבל אתה צודק, זה באמת ככה. אני שירתי 3 שנים בקרבי, וכל יום שעבר אני אמרתי לעצמי, "יא אללה איך אני מת לעוף מפה, אם רק הייתי יכול..." וככה כולם היו, למרות שאף אחד (או רובם) תאכלס לא ניסה לצאת, כי דבר ראשון זה חתיכת פרוצדורה לנסות לצאת, הרבה ביוקרטיה ודורש הרבה עקשנות וסבלנות, דבר שני זה משפיע על העתיד, כל פעם שצריך למלא קורות חיים, נתקעים בדבר הזה. ודבר שלישי, איפה שהוא בתודעה שלנו אנחנו יודעים שאנחנו פרטים קטנים שמשלימים מסגרת רחבה של צבא הגנה, למרות שישנם אינסוף רגעים בצבא שאתה אומר לעצמך, "מה לעזאזל אני עושה פה, זה כל כך מיותר, במה זה תורם למדינה לכל הרוחות?"

קיבלתי צו מילואים לעוד חודשיים לתעסוקה מבצעית בשטחים, ואני מבואס תחת מזה. :(

פורסם במקור על ידי IRON-MASS

שמור על עצמך אח יקר.
שיעבור מהר ובשקט.