ציטוט:
פורסם במקור על ידי P-a-n-1-c
שיחקת אותה. קבל במוניטין.
עכשיו כמה שאלות:
1. הבנתי שאם אני מעלה את כמות האשלגן אז צריך גם להעלות את הכמות של הנתרן על מנת לשמור על איזון ביניהם. וגם כתבת שם שלפעמים יש לתסף בשניהם בו זמנית [שוב מאותה הסיבה - שמירה על האיזון], אך הבנתי גם שהאשלגן סופח נוזלים לתוך התא ואילו הנתרן מחוץ לתא. במידה ואני אתסף אך ורק באשלגן ואמעיט בנתרן, האם פעולה זו תהיה חכמה?
2. במידה ואני שותה המון מים ביום, האם רצוי להעלות את כמות הנתרן? הרי כתבת שספיחת נוזלים יכולה להתרחש במידה ואני שותה המון מים וממעיט בנתרן אז הפעולה תהיה הפרת האיזון בין הנתרן והאשלגן וכתוצאה מכך ספיחת נוזלים. האם תוכל לחדד את הנק' הזו? כי לא כ"כ הבנתי.
3. ציטוט מהמקור שהבאת:
|
1. זה בסדר גמור, זה מה שצריך לעשות. אני אישית מצמצם את הנתרן ופשוט מגביר את המאכלים העשירים באשלגן, בנוסף לשימוש במלח אשלגן שניתן למצוא בחנויות טבע (שלי מניצת הדובדבן). אבל, להגביר את צריכת הנתרן, בנוסף, לא יהיה דבר שנצתרך לעשות ברוב הגדול של המקרים. בשרשור דיברתי על מאזן היפוקלורי, ולשם זה יותר תקף.
2. במידה ואתה שותה המון מים, כן. אתה כנראה גם תרגיש קצת יובש בפה כשאתה מתעורר, השתן השקוף יגיע בתדירות מאוד גבוהה, ויכולות להיות גם התקווצויות שרירים. זה באמת במידה ודיללת מלחים. אבל נראה לי שיהיה יותר חכם לא לשתות כאלו כמויות מלכתחילה, לא?... הרי מה הטעם בלהגיע למצב הזה, לתסף בגללו במינרלים ובויטמינים מסיסים במים, ולבלות את חצי היום בבול פגיעה.
3. כל הדברים שאמרתי לגבי הקריאטין עדיין עומדים על טילם, אין יותר מדי חדש תחת השטח. אינסולין ברמות סופראפיזיולוגיות נראה כמשפר את ספיגת הקריאטין, שזה לא דבר שמגיעים אליו מקצת דקסטרוז. העמסה פשוט עוזרת לראות תוצאות יותר מהר, אך פרק זמן השימוש יהיה יותר קצר. תחשוב על זה כמו על חומרים עם אסתרים (מולקולות מחוברות לחומר המאטות את שיחרורו לדם) שונים, באסתר קצר הריכוז המקסילי בדם יראה תוך כמה ימים, כאשר עם אסתר ארוך יקחו כמה שבועות. זה על אותו עקרון, רק שכאן אנו מדברים על מאגרים שצריכים להתמלא למקסימום. |
