אגב כל הויכוח הזה נובע מתפיסה הזוייה של תכנון אימונים. טיפה יותר התמצאות בחומר התיאורטי הייתה מונעת מצב שבו אנשים מתכננים אימון על פי שרירים ולא על פי תנועות, מה שהיה מוביל לתיסוף חכם בתרגילי עזר בצורה שיטתית והגיונית ולא כמו ירייה באפילה לקוות לטוב.

למה אתה מתכוון בלתכנן אימונים לפי תנועות?

זה אומר שצריך לתכנן אימונים לפי לחיצות ומשיכות, ולא לפי רגליים-חזה-גב-ידיים.
לדוגמה ss: בכל אימון אתה יכול לראות לחיצה אחת, משיכה אחת וסקאווט. בגלל זה היא נחשבת גם תוכנית מאוזנת.

מה עושה את זה יותר טוב מאשר לבנות תוכנית אימונים לפי שרירים?

היחס של תדירות/עצימות/נפח/התאוששות/עבודה פרופורציונאלית הוא מושלם למתאמן המתחיל ב SS
וצורת אימון כזו של סקווט+דחיקה+משיכה הוא טוב עד רמות מאוד מתקדמות ששם צריך פיצול מסויים + תרגילי עזר כמו למשל בתוכנית WS4SB
(Westside for Skinny Bastards)

חחחחחחחחחחחחח ^^למי שלא הבין זה West side barbel

כי להסתכל על אימון כסיווג ל"שרירים" ולא על פי רצף של תנועות זה נחמד אבל זה לא ממש איך שהדברים קורים וזה מוביל לדברים מגוחכים. הבעיה של רוב האנשים זה שהם מסתכלים על מעורבות שרירית כעבודה ביחס לשרירים אחרים ולא כערכים אבסולטיים (דוגמאות טובות הן יד קדמית בכפיפות מרפקים לעומת מתח בסופניציה, בטן בSit ups לעומת הפרס) וזה ישירות ועקיפין מונע מהם למצות התקדמות. סה"כ היפרטרופיה ברמה המתחילה והבינונית ( רמות שסביר רוב משתתפי הפורום ישתייכו אליהן לאורך כל תקופת האימונים שלהם) זה משוואה של מאזן קלורי חיובי ועומס פרוגרסיבי וברמות האלה זה משהו שממש לא קשה להפיק.

נוטה להסכים לשם שינוי.

נוטה לשמוח לשם שינוי