כי לחם מלא יותר משביע בגלל הGI II
זה מה שאני הבנתי...

אבל למה שמישהו יעשה תפריט דל בחלבון? :blink:

NIRAN , הא"ג לא משנה לכל אורך היום. מה עניין טסט לאנסולין? אולי GH. וכבר אמרתי , שאותה כמות אינסולין תופרש בכל אופן , השאלה היא אם יופרש מעט לזמן ארוך או הרבה לזמן קצר. כך שהא"ג לא רלוונטי פה.

Ori_D , שאלה טובה , התשובה היא שללא סיבה אמיתית.

אז אם ככה אני יכול לאכול לחם לבן מתי שאני רוצה ולדאוג לסיבים תזונתיים?

מקורות לסיבים תזונתיים: לחמים מחיטה מלאה, בורגול, סולת, פסטה מלאה, אורז חום, כוסמת, תירס, שעועית, אפונה, עדשים, חומוס, תפו"א, בטטה, ירקות, אגוזים, אבוקדו כמו שמשה אמר!

וכמובן שיבולת שועל!!!

כן, אין שום בעייה עם זה!

אז מעכשיו לא להסתכל יותר על GI ולדאוג רק לסיבים תזונתיים?
(אני אשאל שוב כדי להיות בטוח ב-100%)

כן , כן , כן , כן...

סבבה
איזה פוסט תודה רבה לכולם למדתי ממנו המון

לא, זה לא משנה.

זה יענו "בהנחה שהשרירים לא מתפרקים לאנרגיה", אבל השרירים כן מתפרקים אם אין מספיק מזון מפחמימות,חלבונים אז כן יהיה הבדל לאחר החזרה למאזן קלורי חיובי לא ?

לא הבנתי את השאלה שלך. אין ממש קשר למאזן קלורי חיובי , כי דברנו על תקופת הדיאטה שהירידה בשומן תהיה זהה. בכל אופן , עם כמויות טובות של חלבון ולפחות 50 ג' פחמימות בתפריט אפשר לומר שאתה מכוסה מבחינת השריר.

טוב תודה לכולם לא הבנתי משהו
הבנתי שאין קשר ממש ל gi גבוה יש קשר לסיבים תזונתיים
איך אני אמור למתן את התגובה הגליקמית כאשר אני אוכל gi גבוה ללא סיבים
אם נניח בשעה 5-6 אני אוכל לחם עם קוטג נניח

בשעה 7 אני אוכל מאכל עם gi גבוה משהו קטן

בשעה 8וחצי אני אוכל gi גבוה

אז זה יגרום לנפילה?


מה בדיוק אני אמור לאכול לפני שאני אוכל gi גבוה הדבר האחרון לפני gi גבוה ואם יש קשר לכמות

אתה סתם מתסבך את עצמך!

קודם כל , הצעתי לך איך למתן. לאחר מכן בהמשך השרשור , הראינו שאין סיבה למתן את התגובה הגליקמית, כיוון שזה לא משנה. כך שאני לא רואה בעיה.

התקלה קטנה.
מישהו הצליח להבין למה מאזן השומן בסופו של דבר נשאר זהה, בין מאגרים מדוללים\מלאים בגליקוגן?. הרי כמו שהסברתי כבר כמה פעמים, דילול גליקוגן מייעל את ניצול השומן ע"י האנזים CPT. כלומר שהגוף שורף יותר שומן במהלך היום, פחות גליקוגן ופחות חלבונים. מה מאזן את זה בסוף היום?
משה, גולן, מישהו?...

אני עף לריצה , אני אשב על זה כשאחזור

מאזן השומן נשאר זהה בסופו של דבר מהסיבה הבאה:

בדיאטה בה אנו מדללים גליקוגן ושורפים הרבה שומן עקב הגברת אנזים CPT, פירוק מוגבר של טריגליצרידים וכל מה שמתלווה לתהליך, אנחנו באותו היום גם אוגרים יותר שומן.
הגוף מאזן את עצמו בסופו של דבר על ידי הומואסטסיס, פירוק ובנייה.
אמנם אנחנו רוצים להיות במאזן שומן שלילי ( negative fat balance ) על מנת לשרוף שומן ואנחנו אכן נהיה אך הגוף מאזן את עצמו מבחינת מאזן השומן על ידי אגירת שומן בו זמנית.

במידה ואנחנו בדיאטה מרובת פחמימות ומעוניינים לרדת בשומן, ,אנחנו שורפים הרבה פחמימות ומעט שומן באותו היום עקב מאגרי גליקוגן מלאים, רמות אינסולין גבוהות, קטוכלאמינים נמוכים,אך, אנחנו גם אוגרים הרבה פחמימות באותו היום, מאזן הפחמימות נשאר זהה על ידי הומואסטסיס!

כן, אבל השאלה היא שונה.
מה השתנה בין אותו מאזן שלילי עם מאגרי גליקוגן מלאים, לבין מאגרים ריקים?. השימוש בשומן לאנרגיה גדל, כמו שהסברתי, אז איך הגוף מגיע לאיזון?.

גל.

השינוי הוא במה שאנו שורפים יותר באותו יום בהתאם למאגרים מלאים או מרוקנים!

מרוקנים-יותר שומן
מלאים-פחות שומן!

כשמאגרי הגליקוגן מלאים אנחנו שורפים פחות שומן כי יש לנו פחות חומצות שומן חופשיות בדם לשרוף
כשמאגרי הגליקוגן מרוקנים אנחנו שורפים יותר שומן כי יש לנו יותר חומצות שומן חופשים בדם שלרוף

הגוף אמנם משתמש ביותר שומן לאנרגיה אך גם אוגר יותר שומן במהלך היום, זו הסיבה לאיזון, כתבתי את זה בהודעה הקודמת!

תקן אותי אם אני טועה!

יפה, אבל ממה הוא מאזן את זה?, הרי השומן התזונתי לא משתנה.

אני יכול לנחש את הדבר הבא :

שטריגליצריד מתפרק, יש לנו FFA בכמות מסוימת, במצבים של דילול גליקוגן אנחנו מפרקים הרבה טריגליצרידים, ויש לנו כמות מסחרית של חומצות שומן חופשיות בדם, FFA יכולים לחזור בחזרה לטריגליצריד ובחזרה אל תא השומן, יש גבול לכמות השומן שהגוף יכול לשרוף, שאר החומצות שומן החופשיות נאגרות בתור טריגליצרידים וכך הגוף מאזן את עצמו מבחינת מאזן השומן.

שוב, זה ניחוש ולרוב אגירה של FFA כטריגליצריד בחזרה לא מתרחשת תחת התנאים הללו של הדיאטה.

קרוב... זה באמת מסובך.
רק שדילול גליקוגן מגביר את ניצול חומצות השומן, לא את פירוק הטריגליצרידים = רמות הקטכולאמינים בדם.

אמנם רמות הקטוכלאמינים בדם אחראיות על הפעלתו של HSL - אנזים שאחראי על פירוק טריגליצרידים אבל על מנת להגיע לרמות גבוהות של קטוכלאמינים אנחנו צריכים להפחית את הרגישות לאינסולין, וזאת נעשה על ידי דילול גליקוגן.

אתה טוען שהייתי קרוב לתשובה, אבל לא קיבלתי תשובה ממך מה גורם למאזן השומן להתאזן בסופו של יום!

אני לא ידוע מה איתכם, אני מציע לכם המנהלים לעשות את השרשור הזה דביק!

אכן רעיון טוב לסטיקי, ללא ספק מיצינו פה את הנושא של "השפעה האינדקס הגליקמי על חמצון שומן"

יש לי כמה תהליכים מטבוליים בראש, אבל ההשערה הכי סבירה היא זאת;

מכיוון שהגוף מנצל בעיקר חומצות שומן לאנרגיה, הוא מתרגל לתפקוד מקטונים ומפיק אותם בכמות גבוהה. השרירים לא יכולים לנצל גלוקוז לאנרגיה (חסינות לאינסולין) והמאגרים ריקים. כנראה שאותה כמות עודפת של חלבונים תגיע לכבד, תעבור גלוקונאוגנזה לאצטיל COA, ומכיוון שיש כמות גבוהה של קטונים ואין צורך באנרגיה, הן יהפכו לשומן.

גל.

אז אתה אומר שעקב רמות גבוהות של חומצות שומן בדם, חופשיות, וקטונים שהומרו בתהליך מטבולי, עקב כמות כה גבוהה של FFAs בדם, החלבונים יגיעו לכבד ושם יומרו בתהליך מטבולי לשומן!

גל וגולן, למען השם (או יותר נכון למען הפורום), תסבירו מושגים שחוזרים אצלכם בהודעות, כמו:

- SNS
- FFA
- קאטוכלאמינים
- קטוזיס
- קטונים

בטח פספסתי כמה.

אתם מדברים כאילו אלה מושגים ברורים מאליהם שכולם מכירים. ממש שפה מדוברת.
זה דיון שמנוהל על גבי פורום עם מאות משתמשים. אני בטוח שלפחות 50% מהם (כולל אותי) לא מבינים באיזו שפה אתם מדברים.

זאת אומנם לא בעיה לעשות חיפוש בגוגל או ויקיפידיה, אבל זה לא לעניין שאתם מנהלים דיון פרטי שכזה (בטח שמתם לב שיש פה 0 השתתפות מצד משתמשים אחרים מלבד שאלות שצצות מידי פעם) מבלי להסביר מושגים יחסית חדשים כאן בפורום.
תקדישו בבקשה 5 דקות להסברים על המושגים שציינתי למעלה. זה רק יוסיף לרמה של הפורום.

תודה, ומצטער על החפירה.

חומצות אמינו מתחלקות לשני נתיבים, תלוי בסוגן;

ח.א גלוקוגניות - עם גורל של הפיכה לגלוקוז. השלד הפחמני שלהן מתפרק לפירובט, או לאחד מ5 הנתיבים הפחמנים של מעקל קרבס. כל אחד מהנתיבים הללו יכולים לייצר גלוקוז.

ח.א קטוג'ניות - לא יכולות להפוך לגלוקוז. השלד הפחמני שלהן מתפרק לאצטיל קו אנזים, או לחומצת אצטואצטט. כלומר שהן יכולות להכנס למעגל קרבס (רק יש צורך באוקסלואצטט מח.א גלוקוגניות\גלוקוז), להפוך לחומצת קטו, או לשומן.

אז במצב גליקוגן רווי, חומצות האמינו הקטוג'ניות ייצרו קטונים\יחומצנו במעגל קרבס, ככל הנראה, ובמצב מדולל הן לא יעשו זאת ויהפכו לשומן. הגוף אוגר כלכך הרבה אצטיל קו אנזים מהשומן שהוא לא מפרק במלואו, ככה שאין לו צורך בעוד (מח.האמינו הקטוג'ניות).

ביוכימיה עושה כאב ראש, נראה לי שנעזוב את זה לעתה.

גל.

לא אמרת פעמים רבות שחומצות אמינו לא יכולות להפוך לשומן? :huh:

גל , בהנחה שהמאזן הקלורי זהה אני לא רואה את הבעיה. אם יש הרבה שומן מהמזון , הרי רמות הFFA בדם גבוהות גם ככה , ולכן יהיה פחות פירוק שומן כיוון שהFFA שבדם ישומשו למטרות אנרגיה.

פרפורמר:

- SNS - sympathetic nervous system
- FFA - Free Fatty Acids - לאחר הפירוק של הטריגליצריד מקבלים גליצרול ו3 FFA.
- קאטוכלאמינים - אדרנלין ונוראדרנלין. מעודדים פירוק שומן בקולטני בטא , ומדכאים אותו בקולטני אלפא.
- קטוזיס +קטונים - ההגדרה של קטוזיס היא , שחמצון השומן מגיע לרמה גבוהה מאוד , כך שהכבד לא מסוגל להפוך את כל חומצות השומן לאנרגיה. זה קורה בהרעבה טוטאלית , דיאטה דלה בפחמימות , או בתרגיל אירובי מתמשך [ועצים יחסית]. במצב הזה , חומצות השומן מתחמצנות חלקית ונוצרים גופי קטון בגלל עודפים באצטיל קו אנזים A. כאשר רמות הסוכר נמוכות , גופי הקטון נעשים מקור האנרגיה המועדף. גופי קטון הם הדלק היחיד למח מלבד פחמימות. לאחר כ3 שבועות במצב כזה , 75% מהאנרגיה למח תגיע מגופי קטון והשאר מגלוקוז שיופק מגליצרול [כתוצאה מפירוק השומן] , פירוואט , לקטאט או חומצות אמינו.

אההה מערכת סימפטטית ומערכת פרהסימפטטית. החומר מקורס החובשים מתחיל לעלות ממעמקים.. :D

מישהו יודע על מה עצב הואגוס אחראי? ;)

סתם, זה לא קשור לנושא שלנו.


תודה משה וגל, אני מאמין שלהרבה חבר'ה כאן (כולל אותי) התבהרה קצת התמונה.

דרך אגב, בקשר לעניין ה-GI והסיבים התזונתיים.

שמתי לב שיש כאן סתירה מצחיקה:
"ה-GI לא חשוב ולא משפיע כל עוד יש סיבים תזונתיים"
במילים אחרות, "אין בעיה שיהיה לחם לבן בתפריט כל עוד יש לחם מקמח מלא". זה לא נשמע קצת מצחיק?

העניין הוא, שהסיבים התזונתיים הם אלה שאחראים ל-GI נמוך, בנוסף לעוד גורמים כמו צורת המזון..

אז בשורה התחתונה, משתמע מהשרשור הזה (או יותר נכון מחלק קטן מההודעות שהצלחתי לקרוא) שה-GI כן חשוב. אחרת למה אתם ממליצים כאן להקפיד על סיבים תזונתיים?


שאלה נוספת.
תמיד היה ידוע ששומן מעכב ספיגה של חומצות אמינו ומעכב GI. כלומר מוריד את הערך שלו.
אחר כך אני זוכר שראיתי הודעה של קרלוס שהוא ראה מחקר שטוען ששילוב של שומן ופחמימה גורם לתגובה אינסולינמית יותר גבוהה (ככה שירידה בערך ה-GI כבר לא מהותית יותר, כי האינסולין הוא מה שמעניין אותנו).
אני יודע שדיברו גם על זה הרבה, אבל אשמח להבהרות וסיכומים בעניין. למרות שזה בכל מקרה לא ישנה לי את הרגלי האכילה שלי, אני ממזמן כבר הפסקתי לרדת לשורשי העניין בתזונה, זה רק בשביל ידע כללי וזה גם קשור לנושא האשכול. :bye:

הן לא, באופן ישיר הכוונה.

כמו שחומצות האמינו הגלוקוגניות יכולות להפוך לגלוקוז, וכאשר אין צורך בגלוקוז, אז הוא יהפוך לשומן = De novo lipogenesis. נדיר ביותר בבני אדם. כך גם חומצות האמינו הקטוג'ניות, בעלות הגורל של הפיכה לאצטיל COA. הן זהות למסלול שחומצות השומן עושות בעת הכניסה למעגל קרבס\הפיכה לקטונים, ככה שהן יכולות לבחור בנתיב ההפוך שלהן = להפוך מאצטיל COA לשומן. ברוב המקרים הן יהפכו לקטונים, ח.האמינו הקטוג'ניות, אך במצב שגם ייצור הקטונים\אצטיל COA גבוהים (המצב המדובר), הן יבחרו בנתיב חומצות השומן. הגורל הכי שכיח שלהן, בכל מקרה, הוא גלוקוז ומעגל קרבס. וכשאין פחמימות אז לקטונים ויצור אוקסלואצטט (העוזר בשריפת השומן).
אפשר גם לומר שגלוקוז לא הופן לשומן, כי למען האמת, זה קורה רק במקרים הנדירים.

מושה,
אני מאמין שמה שאתה אומר קיים חלקית, בדיוק כמו הנתיב שהסברתי. ככל הנראה הכל מתאזן דרך א) חמצון גם כן של השומן התזונתי, אך הבעיה היא שהכילומיקרונים (הליפופרוטאין שנושא את השומן מן האוכל, בדם) מעלים את ההורמון ASP (ההורמון שמחבר טריגליצרידים לאדיפוציטס\בונה שומן, וגם מוריד HSL\פירוק), וזו הסיבה ששומן תזונתי לא משתתף כלכך בהפקת אנרגיה, אלא בבנית רקמות. אז נגיד ויש לנו פחות כילומיקרונים שיאזנו את תהליכי הבניה\חלקם פורקו לאנרגיה, מה שמביא אותי ל ב) חומצות האמינו הקטוג'ניות, שגם כן תורמות לאיזון מאזן השומן.
זה לא הכי הגיוני שהגוף ינצל פחות שומן מהמאגרים ויותר מהתזונה, לאנרגיה, בגלל דילול הגליקוגן. אלא בנוסף. אז אם כך, עדיין חייב להיות איזון של בנייה. בדיוק האיזון שתואר למעלה.

גל.

צריך לעשות פה פורום פיזיולוגיה וביוכימיה B)

פרפורמר , אתה יכול למשל לאכול לחם רגיל ולהוסיף סלט בצד. לא חייבים לחם מלא.

הבנתי גל.

משה,
אז שוב פעם אני מגיע למסקנה שה-GI כן חשוב לנו. אחרת למה להקפיד על סלט (מלבד הויטמינים כמובן)?
אותו סיפור כמו עם הלחם המלא.

אם אתם אומרים ש-GI לא משפיע על חימצון שומן, אז למה שלא נאכל לחם לבן, פיתות, תמרים וסוכר ענבים סתם ככה באמצע היום ולא נדאג לסיבים תזונתיים?

אני לא מסכים של-GI ו-II (או סיבים תזונתיים) אין השפעה על הרכב הגוף.

א. מזונות בעלי GI ו-II גבוה, או סיבים תזונתיים, מקטינים רעב ובסופו של דבר את צריכת המזון והאנרגיה (כלומר, להוביל למאזן אנרגיה נמוך יותר). זהו יתרון לאלו המעוניינים בעלייה במסת השריר, או מזעור העלייה במסת השומן.
ב. מזונות בעלי GI ו-II גבוה משפיעים על הרגישות לאינסולין. כלומר, עלייה כרונית ומוגזמת ברמות הגלוקוז והאינסולין יובילו לרגישות נמוכה יותר לאינסולין (ואפילו "תנגודת לאינסולין"). למרות הודעותיו של גל, אני עדיין מאמין שרגישות טובה יותר לאינסולין צריכה להיות שאיפתנו.
על אף שה-GI וה-II לא משפיע בהתחלה על חמצון השומן (ע"ע המחקר שמוזכר בהודעתי בדף זה), היפרגליקמיה והיפראינסולינמיה לאורך זמן יכולים בהחלט לדכא ליפוליזה וחמצון שומן ולהוביל למאזן שומן גבוה יותר. וזה - כן הוכח מחקרית (ע"ע LPL).
ג. סיבים תזונתיים עשויים להפחית את קליטת האנרגיה (והשומן) במזון ולגרום לתכולת אנרגיה גבוהה יותר בצואה. בתקופות חיטוב, למשל, זה יכול להוות יתרון.
ד. תזמון הפחמימות עשוי להיות גורם חשוב יותר מסוג הפחמימות. ע"ע הודעותי בפורום הקודם ובמאמר "תזונה מסביב לשעון".

אלוהים ישמור, כמה שאתה לא קשור למציאות. אני מצטער אבל זה כבר נהיה מגוחך.

סיבים בדרך כלל יש במאכלים עם פחמימות מורכבות ו-GI לא גבוה, ככה זה בדרך ככל, למרות שירקות זה GI נמוך וזה פחמימה פשוטה.
בכל אופן תאחלס , עדיין אתה תאכל את החיטה מלאה בגלל הסיבים, אז להגיד ה-GI לא משנה זה יפה מאוד אבל תאחלס במאכלים עם הכמות גדולה של סיבים מדובר בשיפון וקמח מלא וירקות(בקליפה כמובן רוב הסיבים)
זה נכון שהסיבים הם אלה שמשפיעים ולא ה-GI אם מחפשים סיבה מדוייקת, אגב שאתה משלב כמה אבות מזון לדוגמא ארוחה שמכילה שומונים וחלבונים ולמשל לחם לבן ה-GI גם ככה לא יהיה גבוה יותר זה מה שנוכחות של שומן וגם חלבון עושה, אז אפשר לאכול תפוחי אדמה עם בשר למשל, או אורז לבן עם בשר
או פיתה עם עם משהו..

בדיוק עומרי.

אנו מדברים כאן ברמה תאורתית ופיזיולוגית, לא ברמה מעשית או בגדר המלצה. כמובן שאם אם אני אוכל כל היום רק פחמימות עם א"ג גבוה, אני אגיע למחסור בסיבים, לכן, יש חשיבות לאינדקס הגליקמי בצורה עקיפה - סיבים תזונתיים. שכל אחד יעשה מה שבא לו, בגט פה ושם, רק חשוב להבין שמהירות הגעת הפחמימה למחזור הדם, כשלעצמה, לא אומרת הרבה. האיזון בסופו של דבר יגיע.

גל.