ואתה צודק, זה כמו לנסות לשכנע את מתחרי מר אולימפיה לא לקחת סטרואידים, והם בעצמם יודעים שזה עלול להזיק להם.

בדיוק..
אין גם כזה דבר "לשכנע בן אדם" כל בן אדם מאמין במה שהאופי שלו והתכונות שלו מביאות אותו להאמין.

אין כזה דבר "לשכנע בן אדם"? תלוי במה. לדוגמא בענייני יופי, "על טעם וריח אין להתווכח". אבל לגבי דרך חיים, אפשר. למעשה, כל אחד רוצה להיות מאושר, בין אם הוא מודה בכך ובין אם המעשים שלו תואמים את זה. לכל אחד יש את אמונותיו לגבי מה הוא צריך לעשות בחיים (כדי להיות מאושר). יש גם כל מיני עיוותים בדרכי חשיבה של בני אדם, שלא מביאים אותם לשמחה. אחת הבעיות היא אנשים אידאליסטים, המאמינים "אמונה עיוורת" באידאל מסויים, "אנשים המחפשים שלמות", אובססיביים אפשר לקרוא להם. הם מנסים להגיע לשלמות הדמיונית שלהם כדי לקבל סיפוק שלעולם לא יקבלו, כי לא ניתן להגיע ל"שלמות" הזאת. אני מדבר כאן גם על ביגורקסים ואנורקסיות. אפשר לראות בבלוג של הילדה רשום "פרפקציוניסטית", "ana perfection". אם אני לא טועה, קוראים לזה Obsessive Compulsive Disorder, בקיצור OCD ובעברית "תורדנות כפייתית". ייתכן שגם לי היה את זה פעם (או שלא היה לי את זה בכלל) ופתרתי את זה באמצעות חיפוש הגיון מאחורי מחשבותיי ומעשיי. לדעתי ככה גם אפשר לנסות לשכנע אנשים לסור מדרך מסויימת, ע"י נסיון לגרום להם להרהר בהגיון שעומד מאחורי פעולותיהם ואמונותיהם. מה הטעם להאמין במשהו אם אין בו הגיון? וזה מאד הגיוני ש"שאיפה לשלמות" מהסוג הזה לא תוביל לשמחה, כי אדם כזה מתמקד ב"חסר" תמיד. ולמה בכלל לעשות משהו אם הוא לא למטרת שמחה או הישרדות בסיסית (שאנרוקסיה נוגדת אפילו אותה).

כאן אני מגן על כבודם של מפתחי הגוף: הם עדיין יותר נורמאליים מאנורקסיות. אולי מה שהם עושים זה לא טבעי, אבל רק בגלל החומרים וגם אם זה לא טבעי, זה לא נוגד את הטבע (כמו אנורקסיות). הם גם אוהבים את הגוף שלהם (לפחות כשהם מחוטבים), להיפך מאנרוקסיות ש"שונאות את עצמן" (לפי דברי הילדה מהבלוג).

אין כזה דבר אמונה עיוורת, כל אמונה היא עיוורת.
בדיוק מאותה סיבה שאתה לא יכול לשכנע מצביע של מרץ להצביע לליברמן.
התכונות והאופי שלך קובעות את הדרך שלך בחיים ואת ההחלטות שלך.
המציאות של כל אחד שונה בגלל שהמציאות לא קיימת, יש רק פירוש של המציאות, כל אחד מפרש את מה שהוא רואה בצורה שונה.
אין כזה דבר היגיון, לכל בן אדם יש היגיון אחר, ההיגיון שלך זה לא ההגיון של מישהו אחר, לכן אתה לא יכול לשכנע בן אדם שיאמץ את ההיגיון שלך.

נורמלי בשביל מי?
בשבילך!
כי אם תשאל אותן, אז המפתח גוף הוא ה"לא נורמלי".
אף אחד לא אוהב את הגוף שלו לכן הוא מנסה לשפר אותו, כמו שהן מנסות להרזות אתה מנסה לעלות במאסה,מסתכל על עצמך מכל זווית 100 פעם,עושה 5 פעמים ביום את אותן פוזות, עולה על המשקל, שוקל את האוכל וכו'
השגעון הוא אותו שגעון רק בדרכים אחרות, כמו שאתה לא יכול לשכנע מישהו שרוצה להיות ענק שזה לא יפה או שסטרואידים זה מזיק,או לשכנע מישהי מפיטנס שהיא עושה נזק לגוף, אתה לא יכול לשכנע אנרוקסית שתפסיק.

כל אמונה היא עיוורת? אני יכול גם לומר שאמונה וידיעה הם אותם דברים, כי מה שאנחנו מקבלים בתור עובדה אנחנו מקבלים מתוך חמשת חושינו, יכולות המחשבה שלנו וכו', אבל יש לנו גם מגבלות. אנחנו לא רואים כל דבר, שומעים כל דבר ומבינים כל דבר. אדם עיוור צבעים לא רואה צבעים מסויימים. אתה רואה בית, יודע שהוא קיים אבל זה בגדר אמונה כי אולי אתה נמצא על סמים, מחובר למטריקס או נמצא בחלום וזאת אשליה.

הכוונה שלי לאמונה עיוורת זה אדם שעושה דברים ללא סיבה או לפחות ללא סיבה שהוא מסוגל להסביר. אנחנו מאמינים בדברים מתוך הגיון ונכון שלכל אחד יש הבנה משלו אבל לבני אדם יש גם יכולות חשיבה לוגיות משותפות. אם אתה מנהל דיון עם אדם, מציג בפניו טענות מסויימות והוא מציג טענות נגדיות עד שאתה מציג בפניו טענה שהוא לא מסוגל להתנגד לה (או אפילו מסכים איתה), זה אומר שגרמת לו להרהר במחשבותיו וככה אפשר לשכנע.

וזה לא כל כך בטוח שאי-אפשר לשכנע מצביע של מרץ להצביע לליברמן. אולי אם לעשות לו שטיפת מוח חזקה, הוא ישנה את דעתו. זה בדיוק העניין שבני האדם אכן מוגבלים ולמרות שאמת יש רק אחת, כל אחד מאמין במה שהוא רוצה. אני מאמין שאפשר לגרום לאדם להרהר באמונותיו אלא אם כן הוא מאד גאוותן ומאמין אמונה עיוורת ומסרב לחשוב בכיוון שונה.

תומך ומחזק אהבתי מאוד את הערה שלך אחי , קבל במוניטין :jockey:

צודק....בודיבילדינג זה שיגעון בדיוק כמו אנורקסיה.

ברגע שהוא מאמין במשהו אתה לא תגרום לו לשנות את דעתו,ברגע שאין למישהו דעה מוצקה זה משהו אחר.
ניראה אותך גורם ליוסי ביילין לחשוב שצריך לעשות לערבים טרנספר, או לליברמן לתת לערבים כל מה שהם רוצים כי זה יביא שלום:jockey: