משה שאלה:
חשבתי עש לשהו והייתי רוצה שתגב..
שורפי שומן חוקיים למעשה לא עושים שם דבר חוץ מאולי להוריד רגישות לאינסולין כי הרי לא משנה ממה שורפים תקלוריות..אני צודק?

תלוי מה יש בשורף שומן.. לא הייתי אומר על כולם שהם לא עושים כלום, אבל אני לא מכיר את כל הסוגים שלהם בפירוט - אני לא מתעסק בזה.

כעיקרון כל השורפי שומן החוקיים בנויים על קפאין יש שם עוד כל מיני צמחים אבל בגדול זה הקפאין..
נגיד סתם טבליות קפאין ..
כמו שאני מבין הם בעצם יגרמו לי לשרוף יותר קלוריות מהשומן, מאשר מהפחמימות ..אבל לפי מה שאני מבין אין הבדל כי אם אני מבצע אותה פעילות , אם או בלי שימוש בשורפים , אני שורף את אותם קלריות ולא משנה מאיפה הן באות ..אני צודק?

קודם כל חלקם מכילים עוד דברים (אני לא בקיא באיזה סוג מכיל מה בדיוק, אבל מכילים עוד דברים בוודאות) שיותר יעילים מאשר רק קפאין. בכל אופן, היתרון יכול להיות באחוזי שומן נמוכים בהם יש בעיה לנייד שומן. קפאין למשל, ועוד חומרים שיש בשורפים, מגבירים את ניוד השומן וזה עוזר בשלבים מתקדמים.

כן הבנתי על איזה דברים אתה מדבר (אם אני לא טועה הם לו חוקיים לכן אני לא יזכיר את שמם )אבל אם אני לא טועה הם באחוז מאוד נמוך..בכל אופן , תודה , הבנתי.

נשארה לי שאלה אחרונה , למה בעצם יש בעיה לנייד שומן באחוזי שומן נמוכים?

כי השומן שנשאר הוא שומן "עיקש", שיותר קשה לנייד אותו (הוא מאופיין בסוגים מסויימים של קולטנים).

הבנתי , תודה

תוכל בבקשה לפרט את התגובה הביולוגית או החוסר תגובה של אותם קולטנים, על אותם קולטנים, ובכלליות?

באופן כללי ביותר, יש שתי קבוצות של קולטנים אדרנרגיים (=קושרים אדרנלין ונוראדרנלין): אלפא ובטא. הפעלה של רצפטור מסוג אלפא (ספציפית אלפא2) מדכאת פירוק שומן והפעלה של רצפטור בטא מעודדת פירוק שומן. שומן עיקש מאופיין בכמות גבוהה יותר של קולטני אלפא באופן יחסי, כך שקשה לנייד ממנו שומן.

תודה רבה, אבל צצה לי שאלה.
שומן זה שומן, לכל הדעות, לא?
אז מדוע שחלק משומן יהיה מאופיין בסוג אחד של קולטנים ושומן אחר יהיה מאופיין בסוג קולטנים אחר, או במילים אחרות פתאום שומן מחליט שהוא עיקש ומתאפיין בקולטן מדכא פירוק?

האם זו תגובה ביולוגית של הגוף במצב של אחוז מסויים של שומן כסוג של מגננה? [השערה שלי]

שומן זה שומן באופן עקרוני, אבל איזורים שונים בגוף מאופיינים בפרופיל שונה של רצפטורים כאשר חלק מהגורם הוא הורמונלי. כשנוצרים תאי שומן חדשים, הם נוטים להיות יותר "עקשים".

-כשנוצרים תאי שומן חדשים- פירושו כשמשמינים? אז העניין הסתבך יותר
כי אם כשמשמינים אז יותר קשה להרזות, כי לדבריך: כשנוצרים תאי שומן חדשים, הם נוטים להיות יותר "עקשים", אז איך זה מסתדר עם השאלה בפתיחת האשכול - למה כשיורדים לאחוזי שומן נמוכים השומן נהיה שומן עיקש?

לא הבנתי בכלל מה הסתבך.

כשמשמינים נוצרים תאי שומן עיקש (התאים החדשים שנוצרים). כשתתחיל לרדת במשקל, השומן יבוא בעיקר מהתאים ה"לא עקשים". התאים העיקשים, כרגיל, ישארו לסוף - ולכן באחוזי שומן נמוכים יהיה קשה לאבד שומן.

תן לי להמשיך בשתי שאלות בתגובה למה שרשמת כרגע, בבקשה -

1. אדם שרוב ימיו היה על 9 אחוז שומן. אין לו שומן עיקש כביכול כי מעולם לא השמין. אז הוא יוכל לרדת בקלות לאחוזי שומן נמוכים (עוד יותר) ?

2. אדם שהשמין בעשרים קילו. אם כשמשמינים נוצרים תאי שומן עיקש, ואותו אדם בסופו של דבר ירד בחזרה את ה20 קילו אז איזה שומן נשאר, ''עיקש'' או .. ?

1. יש גם תלות גנטית - אילו תאי שומן יש לו בעיקר. יש כאלה שיש להם יותר שומן עיקש ויש כאלה שפחות. בכל אופן, השומן הוא לא המגבלה היחידה (יש גם עניינים הורמונליים של רעב ושובע וכו').

2. השאלה היא עד כמה ההשמנה היתה חמורה. בשלבים הראשונים, יש רק ניפוח של תאים. בשלבים יותר מתקדמים, יש גם יצירה של תאים חדשים. בעקרון, התאים שנשארים יותר מלאים לאחר ירידה הם היותר עקשים.