פעם הייתי, היום לצערי אני בכלל לא

.....

לא, אצלי זה פשוט כבר נמצא בשגרת היום... (:

אצלי זה לא ככה. אני משקיע בפיתוח-גופני אבל זה לא כל החיים שלי.
אני חובבן,עוד שנתיים אני יפסיק להתאמן (במידה ויהיה לי גוף-מטרה).
אצלי כל החיים זה אקסטרים - גלישה וסקייטבורד.

?‏‏‏‏

חחחחח נסיתי לנסוע על סקט אחרי שלא נסעתי 6 שנים איזה חוסר קורדנציה בקושי אולי אני עושה חח

חח.. אני נסעתי בסקייטבורד שנתיים,בחופש-הגדול זה יהיה שנתיים אחרי שהפסקתי.
עכשיו אני גולש 4 שנים. וגלישה יותר כייף מסקייטבורד. אבל זאת לא הסיבה שפרשתי.
בקשר לתרגיל ''אולי'' אתה צריך לתת-קפיצה ועם הרגל הקרובה ל''נוס'' תתן משיכה קדימה.

כשהייתי מתאמן:
כל דבר שהייתי רוצה הייתי עושה, כשמדובר בחברה(ללכת לכדורגל, לצאת בערב עם חברים\החברה) בזה לא הייתי דופק חשבון, אבל הייתי מתמיד לאכול אפילו אם הייתי חוזר ב4 בבוקר.

חחח קחו לדוגמא ל"ג בעומר, אכלתי על הפנים במשך היום כי ארגנו את הקרשים, בסוף חזרתי הבייתה אכלתי צלחת מפוצצת אורז עם שניצלים מלפפון בצד, כמו שצריך. וכל זה ב5 בבוקר.
אבא שלי קם לעבודה חשב אני חולה נפש...

אותו דבר בנוגע לכדורגל, קורע את עצמי, רץ מלא- אבל אחרי זה דואג לאכול כמו שצריך להשלים את מה שהחסרתי.

יש לך אולי מאמרים על השיטה של if?

אין שום מאמר, עברתי קצת על הפוסטים של הקופיף שמנהל את הבלוג של leangains .קח את מה שאתה אוכל עכשיו, תעביר אותו ל2-3 ארוחות בחלון של 8 שעות, תשתדל לשים לב שלא תיהיה התנגשות מבחינת מיקרונוטריטים, אני פשוט הפרדתי בין הבשר לירקות וזהו...

זוהי לא תורה מסיני ויש כל מיני דפוסים שהם מנסים לעשות: מאזן חיובי קל ביום של האימון , שלילי קל בימים אחרים למסה נקייה, PSMF , דיאטה עם מאזן שלילי מחושב לפי יכולת ניוד השומן של הגוף...

השבועיים שלוש הראשונים היו קצת בעייתיים יותר, היו לי התקפי קרייבינג ותאבון, בזמני הארוחות הקודמים, העניין שהתחלתי בתפריט מסה/גרעון קל עדיין ,אז הרעב לא היווה בעיה ,חיכיתי שאני אתרגל ואז פשוט הורדתי עוד קלוריות לגרעון המקסימלי וזה לא הפריע לי יותר.
ניסיתי גם להכנס לקטוזיס בשלב מסויים, בשביל לבדוק איך זה עובד והתוצאה היתה שהרגשתי חלש מאוד ,אבל ממש איבדתי את כל החשק לאכול , כך שאולי זה יתאים מהבחינה הזאת לPSMF .

זאת שיטה שמתאימה מאוד לאורח חיים עמוס כמו שלי ואני מרוצה ממנה בינתיים.

גם לפני הלימודים באונ', החיים שלי לא היו אובססביים כלפי תזונה ואימונים, היו זמנים שהייתי יכול לשמור על אורח חיים די בודיבילדרי וכך עשיתי, זה היה כייף והיו תוצאות, והיו זמנים שלא הייתי יכול, לפשוט לא הכרחתי את עצמי. עכשיו אני נמצא במצב שכזה, לכן די הרבה זמן אני לא מתאמן או שומר על תזונה נכונה, אבל מה שכן אוכל לרוב אוכל די בריא (הרגל כללי). אם יהיה זמן, אני אחזור לפעילות ספורטיבית, כי בכל זאת אני לא הכי פעיל וזה די חסר לי, אבל לא ברמות שהיו פעם, בהפסקות הראשונות שהיו לי.

אצלי זה השפיע לטובה מאז שאני מתאמן בכלל גם התקופה של הקרב מגע מיהייתי בן אדם אחר וזה שינה לי תחיים לטובה לא רואה את עצמי עכשיו בלי זה...
זה לא ממש שינה לי כי אני לא מעשן ולא שותה גם בלי האימונים..
תמיד הייתי זללן גדול ככה שזה אפילו טוב ואימון לא לוקח את כל היום יש איזה תוכניות אז תילך לפני לחדר כושר או אחרי ..אז מקסימום תפספס תחרות אתה לא מתכונן לתחרות או משהו


אבל בגדול זה אובססיה אין יום שלא עוברת אצלי מחשבה על אימון ואני מת על האימונים האלה אז ככה שזה סבבה..אם עובר יום שאני לא מתאמן בגלל הצבא למשל אני תמיד חושב על זה