אני לא חושב כול כך, אולי זה לא ההגדרה המדויקת אבל אתה הבנת א תהכוונה שלי.
בסקוואט ב90 מעלות הקוודאדס מתוח וההמסטרינג לא, מה שיוצר לחץ לא מאוזן על הברך.
בדיפ סקוואט ההמסטרניג נמתח ומאזן את הכוח של הקוואדס.

http://www.israelbody.com/showthread.php?t=25257

ההסבר בשרשור של אלי הוא ניסיון נחמד לבאר את העניין אבל למרבה הצער הוא מלווה בשיגאות רבות.

אני גם קראתי את זה בספר Ss את ההסבר על הברך. יכול להיות שאתה צודק, כי באמת לפי מה שאיתי את אחד הבחורים היותר חכמים פה בפורום.
אבל עוד לא שמעתי ממך הסבר למה זה לא נכון.

כנ"ל

אתה לא נכנס למועדון הסקוואט עד שאתה לא עושה דיפ, שמעת? :bully:

סתם, עכשיו ברצינות.
לא מתקדמים מסקוואט מקביל לדיפ, מתקדמים במשקלים. אם אתה רוצה לעשות דיפ, אתה צריך ללמוד את התנועה מההתחלה כי זה דורש יותר גמישות ובאופן כללי זאת תנועה שדורשת הרבה יותר תרגול. גם אם תרד עם 100 קילו עד הסוף כמו שגלעד אמר, אני בספק אם תצליח לעלות כשאתה על העקבים עם גב מתוח וחזה בחוץ. 100 קילו אולי לא נשמע כבד, אבל זה לא משקל שמתחילים ללמוד איתו טכניקה. פעם ניסיתי לעשות סקוואט מלא עם 100 קילו בלי חימום, איך שהגעתי לרצפה איבדתי את ההקשתה בגב וכל הטכניקה של הסקוואט שהיתה מלכתחילה לא טובה, נדפקה עוד יותר ומאותו רגע סבלתי מכאבי גב שנמשכו חודשיים והשביתו אותי מסקוואטים.

איך ידעתי שתקפוץ. :)

תומר, תסתכל בשרשור של הסקוואט שהבאת, תחפש שם חפירה שלי ושל שיקו ותסיק את המסקנות שלך. לא ראיתי מחקרים או דבר דומה בנושא הזה, ולכן עד אז אני מעדיף להסתמך על פרופסור לקיניזיולוגיה ולא על מרצה מוינגייט, עם כל הכבוד לוינגייט.

אולי קצת הגזמתי עם הדוגמא אבל אני מעדיף סקוואט אולימפי מאשר פווארליפטינג
ואני גם מאמן פחות את ההאמסטרינג ממה שאתה מאמן...

לא הבנתי מה המסקנה שלכם מכול הויכוח הזה.
אבל אני עדין חושב שמה שכתוב בss זה נכון.

אין טעם להפוך את זה לעוד וויכוח על וינגייט, אתה מוזמן לפתוח ספרות מקצועית בתחום (Basic Biomechanics of the Musculoskeletal System, ובמיוחד הייתי ממליץ לך על Kinesiology of the Musculoskeletal System של ניומן) ולגלות שמדובר בדברים מבוססים שנדונים בהרחבה ומגובים ברפרנס. לעומת הספר של ריפטו שעם כל הכבוד פונה לקהל הרחב וככל הנראה, במקרה הטוב, דבריו של אותו פרופסור לקינזיולוגיה עברו עריכה רצינית בכדי לפשט את העניין.
בכל מקרה הדיון המקורי שלנו באותו שירשור נגע למידת הפעילות של האמסטרינגס ומידת ההשפעה שלו במקרה הזה (דרך המפרק הטיביו-פימורלי) על המפרק הפטלו-פימורלי.
צירפתי לך מחקר שעוסק בנושא המדובר, בנוסף צירפתי מחקר על העומס הפועל על המפרק הטיביו-פימורלי.
אני אחפש בשבילך בנוסף מחקר שראיתי בנוגע לעומסי הגזירה על ACL.

אם זה מעניין אותך אני יכול להסביר בצורה קצת יותר נרחבת על מה שמתרחש במפרקים השונים בברך בעת כפיפה.

The effect of tibiofemoral joint kinematics on patellofemoral contact pressures under simulated muscle loads
G. Li 1 *, L. E. DeFrate 2, S. Zayontz 1, S. E. Park 1, T. J. Gill 1
1Orthopaedic Biomechanics Laboratory, Massachusetts General Hospitall Beth Israel Deaconess Medical Center, Harvard Medical School, Boston, MA 02114, USA
2Department of Mechanical Engineering, Massachusetts Institute of Technology, Cambridge, MA 02139, USA
Funded by:
Whitaker Foundation and the Orthopaedic Education and Research Foundation

Abstract
Altered patellofemoral joint contact pressures are thought to contribute to patellofemoral joint symptoms. However, little is known about the relationship between tibiofemoral joint kinematics and patellofemoral joint contact pressures. The objective of this paper was to investigate the effect of tibiofemoral joint kinematics on patellofemoral joint pressures using an established in vitro robotic testing experimental setup. Eight cadaveric knee specimens were tested at 0°, 30°, 60°, 90°, and 120° of flexion under an isolated quadriceps load of 400 N and a combined quadriceps/hamstrings load of 400 N/200 N. Tibiofemoral joint kinematics were measured by the robot and contact pressures by a TekScan pressure sensor. The isolated quadriceps loading caused anterior translation and internal rotation of the tibia up to 60° of flexion and posterior translation and external rotation of the tibia beyond 60°. The co-contraction of the hamstring muscles caused a posterior translation and external rotation of the tibia relative to the motion of the tibia under the quadriceps load. Correspondingly, the contact pressures were elevated significantly at all flexion angles. For example, at 60° of flexion, the hamstrings co-contraction increased the posterior tibial translation by approximately 2.8 mm and external tibial rotation by approximately 3.6°. The peak contact pressure increased from 1.4 ± 0.8 to 1.7 ± 1.0 MPa, a 15% increase. The elevated contact pressures after hamstrings co-contraction indicates an intrinsic relation between the tibiofemoral joint kinematics and the patellofemoral joint biomechanics. An increase in posterior tibial translation and external rotation is accompanied by an increase in contact pressure in the patellofemoral joint. These results imply that excessive strength conditioning with the hamstring muscles might not be beneficial to the patellofemoral joint. Knee pathology that causes an increase in tibial posterior translation and external rotation might contribute to degeneration of the patellofemoral joint. These results suggest that conservative treatment of posterior cruciate ligament injury should be reconsidered. © 2004 Orthopaedic Research Society. Published by Elsevier Ltd. All rights reserved.


Contact stresses in the knee joint in deep flexion.
Thambyah A, Goh JC, De SD.

Department of Orthopaedic Surgery, National University of Singapore.

The contact stresses in the knee that arise from activities involving deep flexion have not been given due consideration in view of social and cultural practice amongst many Asians that frequently cause the engagement of these activities. Excessively large stresses (>25 MPa) can cause cartilage damage and may be the precursor to the development of degenerative disease of the joint. In this study, forces in the knee derived from previous studies of human walking and squatting were applied to five cadaver knees that underwent quasi-static mechanical testing. This was conducted using a materials-testing machine and a custom-made apparatus that allowed secure and consistent loading of the knee specimen in flexion beyond 120 degrees. A thin-film electronic pressure transducer was inserted into the cadaver tibiofemoral joint space to measure force and area. Throughout the various positions simulating specific phases of walking, it was found that stresses peaked to 14 MPa (standard deviation was 2.5 MPa). In deep flexion, the peak stresses were significantly larger by over 80%, reaching the damage limits of cartilage. The results from this biomechanical study suggest that the adequacy of articular cartilage to support loads in the knee joint during deep flexion may be questionable.

PMID: 15823474 [PubMed - indexed for MEDLINE]

שיקו אתה נכס לקהילה נשבע לך

צריך לרדת נמוך ככל האפשר כל עוד שומרים על הטכניקה והכללים הבסיסיים שהם גב ישר ו arch בגב התחתון ומשקל על העקבים-אמצע כף הרגל
תוך כדיי הירידה תהיה תמיד מעיין הרפיה בקמירות הגב שאנחנו מנסים לשמור עליה אבל כל עוד לא מתקפלים ממש קדימה והתחת לא בורח נורא למטה זה בסדר

משהו שכן חשוב לציין שכשמדובר בסקוואט עמוק (בערך 150 מעלות) הכוח תגובה של השוק כנגד הירך מפחית את עומסי הגזירה על ACL במידה מסויימת (משהו בשביל הזברה:jockey:). מדובר כמובן רק לאותה זווית מגע ולא לכל טווח התנועה שבין סקוואט מקביל לדיפ סקוואט.

Thigh-calf contact force measurements in deep knee flexion.
Zelle J, Barink M, Loeffen R, De Waal Malefijt M, Verdonschot N.

Orthopaedic Research Laboratory, Radboud University Nijmegen Medical Center, P.O. Box 9101, 6500 HB Nijmegen, The Netherlands. J.Zelle@orthop.umcn.nl

BACKGROUND: Knee models often do not contain thigh-calf contact which occurs in deep knee flexion. Thigh-calf contact is expected to reduce muscle forces and thereby affects internal stresses in the knee joint. The purpose of this study was to measure thigh-calf contact forces. Two deep knee flexion activities were selected: squatting and kneeling. METHODS: Ten healthy subjects participated in the experiment. Contact pressures between the thigh and calf were measured using the Tekscan Conformat pressure mapping sensor. Knee flexion angles were measured unilaterally using an infrared motion capture system. Contact forces were averaged in terms of means and standard deviations. The magnitude and location of the resultant contact force were calculated. Correlations between anthropometric subject parameters and experimental outcome were studied. FINDINGS: In general, thigh-calf contact did not take place below 130 degrees knee flexion. The average maximal contact forces for each leg were 34.2% bodyweight during squatting and 30.9% bodyweight during kneeling. Corresponding average maximal knee flexion angles were 151.8 degrees during squatting and 156.4 degrees during kneeling. Thigh and calf circumferences were correlated with the contact force measurements. INTERPRETATION: The current study shows that thigh-calf contact is substantial (>30% bodyweight on one leg) and likely reduces the forces inside the knee during deep knee flexion. Subsequently, total knee replacements may be subjected to lower loads than assumed before, which reduces the risk of implant failure at large flexion angles. Results presented in this study can be utilized in knee models that focus on deep knee flexion.

PMID: 17512647 [PubMed - in process]

אוקי נגיד שאתה צודק, איפה הנקודה שלך?
אתה טוען שדיפ סקוואט יותר מזיק לברך מסקוואט רגיל?

מישהו יכול לתת לינק לדיפ ולרגיל שנבחין בהבדל בעיניים?!

פשוט תראה איפה התחת שלו שהוא יורד.

http://www.exrx.net/AnimatedEx/Quadr...BFullSquat.gif
דיפ


http://www.exrx.net/AnimatedEx/Glute.../BBSquatPL.gif

רגיל

וואי וואי הרגיל על הפנים טוב שהוא לא לוקח תגו עוד שניה לקיר.

ממש לא. אני פשוט לא רואה שום צורך להאדיר את הדיפ סקוואט. לדיפ סקוואט יש את היתרונות שלו, עומסים מופחתים על הברך הוא לא אחד מהם.

תודה אחי!

סבבה, אני אקרא את המחקרים בלילה. אם אני אגלה שאני אכן טעיתי, אני לא אהסס להגיד את זה בתוספת מייילים זועמים ללון קילגורה ומארק ריפטואה. :D

רק כדי להיות בטוח במשהו, זה שיש עומס אומר בהכרח שזה יותר מזיק?
נגיד יש עומס גבוה על מקום שהוא מאוזן ועומס נמוך על מקום מסוכן, אפשר להסיק מכך שעומס לא אומר כלום וזה רק המיקום של העומס קובע?