עשיתי 5 יח' מחשבים (3 פסקל+1 תורת המחשב+1 עיצוב תוכנה), פיסיקה, מתמטיקה ואנגלית

תשמע, כל עוד אתה לא נהנה מהתפקידים האלה שמצעים לך, אז אל תבחר אף אחד מהם.
תעשה לצבא בעיות, תעמוד על שלך, עד שתקבל תפקיד טוב ונוח..
אתה הולך לשרת 3 שנים, ואתה כבר לא הכי מרוצה מ-2 התפקידים האלה אז תעמוד על שלך גם.

שלחו את חבר שלי לקרבי, להיות מתקן נגמשים...
לא רצו לשמוע אותו, הוא היה מוכן לחזור לבית אפילו פעם בחודש,העיקר שיתנו לו תפקיד אחר.. זה לא עזר..
אז הוא גם עשה להם בעיות, ברח, נכנס לכלא.. בסוף הוא קיבל אחלה תפקיד.. כל יום הוא חוזר לבית, מ-9 עד 2 כל יום הוא משרת..

לפי דעתי, אם אתה לא מעוניין ב-2 התפקידים אלה,פשוט אל תבחר באף אחד מהם תעמוד על שלך, תקבל תפקיד טוב, ותהנה לך במשך ה-3 שנים האלה בצבא כמו גדול!

וגם תאכל לעשות עוד דברים במשך ה-3 שנים האלה.

א' אתה לא חייב לצאת על נפשי מהצבא
ב' לגבי לימודי הרפואה. אם התקבלת ללימודים סיימת אותם בהצלחה אני מבטיח לך שלאף אחד לא יהיה אכפת מה עשית שם בצבא.מה שיהיה אכפת להם זה איזה אדם אתה עכשיו מה אתה יודע ואיך אתה יכול לעזור.
חוץ מזה הבעיה היחידה שהצבא יכול להוות לך לגבי עתיד הרופאה הוא שרפואה זה המקצוע היחיד שמתקבלים אילו על סמך פסיכומטרי בגרות וראיון אישי. אז רק הראיון האישי יכול להוות לך בעיה.

קודם כל תפקיד 1 זה תפקיד שמסדרים לי, אם אני לא אהיה מעוניין בו אני לא אלך אליו.
תפקיד 2 זה התפקיד שאני מיועד אליו, אני לא אמרתי שאני לא רוצה אותו מהסיבה שאני עדיין לא כ"כ יודע מה הוא כולל בתוכו. יכול להיות שהוא אחלה ומעניןי ויכול להיות שהוא בלאי.

כשאתה נכנס לבית חולים בתור רופא אתה צריך לחתום על טופס כזה שבו אתה מוותר על הפרטיות שלך בנוגע לתיק האישי שלך, משהו בסיגנון. את התואר ד"ר אתה תקבל, אבל לך תמצא עבודה אח"כ..

אחי מה עם קרבי?(עוקץ לפי מה שזכור לי)

לך על 2 דימה... אני שמעתי על בחור שיצא משם ... היום הוא הקים חברת הייטק.. הוא בן 25 ועושה פאקינג 60 אלף שקל + מכונית מנהלים + פלאפון. מה רע בזה :x ?

אתה מתכוון לממרם כן?

אז תנסה, לך על תפקיד -2.
תלך לעשות את זה עם חשק, לא אם ראש" בטח זה סתם תפקיד"..

תלך תנסה, וגם אם לא אהבת, העיקר שניסת!

לא הלך, תבקש תפקיד אחר.. לא הולך ?.. אז מתחילים לעשות בעיות, זה תמיד עובד :boxing:

מר"מ לא ממר"מ :) הבדל של כולה מ' אחת והבדל של 50 אלף שקל בחשבון בנק :laughing:

לפני שאני התגייסתי גם אני חשבתי שצבא זה קדוש, זה מחנך, זה יאדה יאדה יאדה. גם אני אמרתי "אני טוב בזה ובזה - אז אני אלך לשם ולשם", גם אני הייתי ממלא שאלוני עדיפויות על ימין ושמאל וחשבתי שישבצו אותי באפשרות הראשונה ויאדה יאדה יאדה. בבקו"ם אמרו לנו "אתם נוסעים לבסיס הדרכה כלל צה"לי לעשות טירונות של שבועיים וחצ ואז תחליטו לאן אתם הולכיםי" ויאדה יאדה יאדה. יצאנו מהאוטובוס - "שלום, הגעתם לבה"ד 13, ביה"ס למשטרה צבאית - טירונות 7 וחצי שבועות, אין דרך חזרה, אין טפסים ואין כלום. גם אז חשבתי שאיכשהו משטרה צבאית זה טוב, אני ואמא שלי איבדנו כמה שנים מהחיים מרוב עצבים וחרא שאכלתי מסגל שהיה פשוט איום ונורא (הייתי צריך להיכנס לסגל הנוכחי שלי כדי להבין כמה שהסגל שם היה חרא). בקיצור, בשלב מסוים נמאס לי להיות פראייר והתחלתי לשחות למעלה בדרך לאוויר. למזלי אני בן אדם די ערמומי - הצלחתי בעיקר להפנות את המשחק לטובת עצמי אבל גם להיות חייל טוב. מסקנה - הצבא שלנו מלא בחרא ובזבלים שהייתי שמח לירות בהם כבר וזה לא ישתנה אף פעם. אני מסתכל על ההודעה שלי אחרי שבוע הטירונות הראשון ואומר לעצמי - "איזה טיפש וצעיר הייתי".

אנטון אתה יודע מה הנתונים שלך? (קב"א + דפ"ר)

בכל אופן יש הבדל קטן בין תפקיד במחשבים\תפקיד שאנטי לבין מ"צ.
אם תשאל אותי מה אני מעדיף: לזיין אתיופית או ללכת למ"צ, לצערי אני אלך על האתיופית :laughing:

ממ"צ יצאתי על אי התאמה והתחלתי סדיר בחיל החינוך והנוער. כשאני נזכר בחודשיים שלי במ"צ יש לי בחילה ואני רציני לגמרי. זה עושה לי סיוטים אחרי חודש וחצי כמעט שאני לא שם.

אחי אתה לוקח דברים בצורה קשה לאללה..אז לוקחים אותך למקום שאתה לא רוצה,סובלים כמה ימים,עושים קצת בעיות,מדברים עם אנשים ומנסים לעבור לאן שרוצים,נכון שהצבא מלא פרוטקציות,ושחיתויות,אבל בכל מקום זה ככה,החיים לא ורודים,וטוב שקיבלת ת"סטירה לפנים" הזאת עכשיו ולא בשלב יותר מאוחר. זה חיים וצריך לדעת להסתדר...אז אוכלים קצת חרא בהתחלה,אבל בסוף 98 אחוז שמשיגים מה שרוצים.

ופאניק,לך על האופציה עם המחשבים.