טוב, אני עייף ויש לי מחר עבודה. כמו שרשמתי לעידן במוניטין, Well said.
רק רציתי לחדד שהיתרון העיקרי בדיפ, שמונע בעיות ברכיים, זה שהעומס מועבר מהברכיים, לאגן.
תראו, קיימת סברה על פיה "נעילת מפרקים" היא בעייתית מכיוון שהיא חושפת את הרצועות, גידים ושאר הרקמות הרכות לעומסים גדולים מאוד - ולכן קיים סיכוי רב יותר לפגיעה.
על פי הידוע לי - טענה זו לא מבוססת מחקרית, ואף לא קיים רציונל ביומכני שיכול להסביר מהיכן היא נובעת.
ככלל - מערכת השריר- שלד מסוגלת להתמודד הכי טוב עם מאמצי דחיסה. לדוגמא,בהתייחסות למפרק הברך ב-SQUAT, או ב"לג-פרס" - בעמידה "ישרה" - כמעט כל ההתנגדות החיצונית (המשקולות) פועלות לדחוס את עצם הירך לתוך עצם השוק. למזלנו - אין למרכיבי המפרק בעייה עקרונית להתמודד עם העומסים האלה - גם אם הם גבוהים (קרי הרבה משקל). לעומת זאת, כשאתה יורד בסקוואט כלפי מטה, או מכופף רגליים בלג-פרס - ההתנגדות החיצונית נוטה לגרום לברך "להסתובב" (קרי - נוצר מומנט). "ההסתובבות" הזו - גורמת למאמצי מתיחה וגזירה - שאיתם הרקמות הרכות מתמודדות בצורה פחות טובה. מכאן, למשל, נובעת ההנחייה להימנע מDEEP SQUAT - מכיוון שהרצועה הצולבת הקדמית במצב הנמוך ביותר - מתוחה מאוד - מה שבהחלט יכול להיות מסוכן. כנל לגבי WIDE STANCE SQUAT - שמעמיס על הצד הפנימי של הברך - וחושף את רצועת ה-MCL למאמצי מתיחה גדולים.
ברגליים ישרות (ואני מדגיש - לא מצב של HYPEREXTENSION !!!) - המפרק לא מתמודד עם המאמצים "הבעייתים" האלה - אלא כמעט רק עם מאמצי דחיסה. NO PROBLEM.
עכשיו - מה קורה עם לא עובדים על טווח תנועה מלא? אז משתפרים הרבה יותר בטווח שבו עבדת - וישנה קצת "העברה" לטווח שלא עבדת בו. אבל - טווח התנועה של 0-30 מעלות ברגליים הוא חשוב....אפילו עקרוני לעבוד עליו...למה? מכיוון ששריר ה-VASTUS MEDIALIS, שהוא אחד מארבעת שרירי הארבע ראשי - פעיל יותר בטווח זה, אל מול יתר הטווחים. אחד התפקידים החשובים של השריר הזה - זה לגרום לפיקה להימשך "פנימה" במסלולה...אם יש פה מישהו שעבר פיזיוטרפיה בהקשר של "כאב ברך קדמי", או PATTELAR MALTACKING או איזושהי פציעה שקשורה לפיקה - אחד ההמלצות זה חיזוק של השריר הזה. זה מתבצע בטווח שציינתי. לא תעשה זאת - בסוף ה-VASTUS LATERALIS - ימשוך "החוצה" את הפיקה - היא תשתפשף - ויכאב לך הברך....
אני מסייג את דבריי בהקשר של הנקודות הבאות: יש לבצע את היישור המלא של הברך "בשליטה" - במיוחד עם עובדים עם משקלים כבדים. זאת על מנת שההתנגדות החיצונית לא תגיע למצב שהיא רוצה לסובב את הברך "הפוך"...קרי פשיטת יתר - או HYPEREXTENSION. אף על פי - שהרצועה שאחראית על כך שזה לא יקרה (הרצועה הצולבת האחורית) - בהחלט מסוגלת להתמודד עם עומסים גדולים בהרבה (ממש הרבה) מאשר אחותה הקדמית. פגיעת PCL - היא נדירה. ה-ACL במצב של HYPEREXTENSION - פשוט שוב צריכה להתמודד עם עומסי הגזירה הבעייתים...ולכן לא רצוי להגיע למצב זה.
לסיכום - אין מניעה לעבודה בטווח המלא, כל עוד זה מתבצע תחת "שליטה" - עיקרון שתקף גם להרבה מאוד מצבים אחרים באימוני התנגדות.
(אגב, בהתייחסות ליישור מרפקים בבנץ' פרס - כאשר המרפקים "נעולים -מרכז הכובד של ההתנגדות החיצונית (מרכז המוט) - "מנסה" לגרום לכיפוף המרפק ולדחיסתו - זאת בניגוד למצב שתואר למעלה במצב של HYPER EXTENSION - לא נראה שקיימת בעיה מבחינת יכולת ההתמודדות של המפרק עם זה. הבעיה העיקרית בבנץ' פרס- זה מפרק הכתף....אבל זה נושא אחר...)
(יש לכם את זה:
אמנם הוא מוטה טיפה לכיוון ההארדקוריסטי, אבל ניחא:
http://www.exrx.net/ExInfo/Squats.html)
ואם כבר דנו בסקוואטים בטוחים, ספליט סקוואט זאת הדרך.
רפרנט:
http://www.tc.umn.edu/~meye0398/thesis2005.pdf