|
תחפש Doggcrapp בטיניישן לא תמצא כלום , פשוט כלום
עדיף שלא תדע מה זה גימפ כי אתה תתעצבן עלי. אז אני יגיד לך על זה סליחה , ויתן לך רמז שזה משהו מה תפקידים בסאדו-מאזוכיזם (לא שאני קשור לזה באיזשהיא דרך) ובקשר להמבורגר , זה לא שתעלה מהר בכל השריר של אותו היום ובכל השומן , ואז תשרוף את כל השומן שהיית אמור לשרוף באותו יום עם שריפת שריר מינימלית , לא , בארוחות גדולות הגוף מורגל להשמין מהר יותר מלבנות שריר , אחת הסיבות לזה שאתה מגיע לפלטאו במאסה בנק' מסויימת. בקיצור היתרון הגדול ביותר של הפרדת F+C זה ניהול אינסולין טוב יותר , אם לדעתך זה שולי אז אני לא יודע מה לומר , אין על מה להתווכח במקרה הזה עדיף לשמור את רוב השומן בתפריט לערב כשהרגישות לאינסולין בשריר נמוכה ואז לספק לעסק אנרגייה מבלי להשמין , גיל לפי מה שאני יודע במקרים מסויימים מדלג על ארוחת לילה מסיבות דומות , בגלל יחס של השמנה:עלייה בשריר\שימור שבמקרים מסויימים לא יעיל אני אומר שמומלץ "לעבור" ליותר שומן ופחות פחמימות לקראת הערב אם כי אולי במאסה F+P+ב טוב נגיד בצהריים כשאתה פעיל , |
יופי, אתה אומר הרבה דברים אבל יש לך הוכחות לגבות את הדברים שלך?
|
ציטוט:
בנושא הפחמימות והשומן, האמירה שלך מראה שאין לך הבנה בסיסית במטבוליזם. מה שאתה אומר נכון אבל לא רלוונטי לאגירת שומן נטו. |
נו אז למה הגישה הזאת שמקובלת אולי כמו "תקים משקולות וקבל שרירים"
לא נכונה? או לא עדיפה? בינתיים אתה אומר , אתה כזה ואתה כזה. פקה פקה פקה (אני ממש מקווה שאתה לא בעד לאכול F+c) |
הגישה של הפרדת פחמימות ושומנים ממש אינה מקובלת כמו הגישה של הרמת משקולות לצורך היפרטרופיה. אני לא מסתכל בהרבה פורומים, אבל כפי הבנתי די רומסים אותה בהרבה מקומות.
בנוגע לאי-נכונות הגישה: תמיד יש בדם חומצות שומן וגלוקוז. כאשר אנחנו אוכלים פחמימות, רמות הגלוקוז בדם עולות וכתוצאה מכך מופרש אינסולין שגורם לכניסת גלוקוז לתאים ובנוסף מחזיר שומן לאדיפוציטים. אני משוכנע שאתה יודע את זה. עכשיו, נניח שאנחנו צורכים פחמימות ושומן בארוחות נפרדות: זה אומר שבארוחה אחת נצרוך הרבה פחמימות -> הרבה אינסולין. כיוון שתמיד יש שומן בדם, שומן יכנס לאדיפוציטים והליפוליזה תדוכא בצורה חזקה עקב הכמויות הגדולות של האינסולין. בהמשך היום, נצרוך ארוחה עתירת שומן, חלק מהשומן ילך לאנרגיה כיוון שאנחנו כבר כמה שעות בלי פחמימות ורמות האינסולין יורדות והגלוקגון עולות, חלק ילך לאדיפוציטים אם יש עודף. אכן, אם נהיה הרבה שעות יחסית בלי פחמימות הליפוליזה תוגבר, רק צריכים לזכור שהיא היתה מדוכאת בצורה חזקה בעקבות הארוחה העשירה בפחמימות. אם נצרוך ארוחה של פחמימות ושומן יחד, התגובה האינסולינית תהיה פחות חזקה מלכתחילה כיוון שיש פחות גלוקוז. פחות שומן יכנס למאגרים, הליפוליזה תדוכא פחות, יותר שומן ימשיך לשמש לאנרגיה במקביל לגלוקוז. כך גם בארוחה הבאה. ניתן לראות שנטו, האפקט זהה והוא תלוי בנוטריאנטים שנצרוך בסה"כ ולא פר ארוחה. חשוב להבין שזה לא "יש אינסולין->אין ליפוליזה" אלא יש שיווי משקל מסויים בין מקורות האנרגיה השונים. |
"אתה לא תקבל בוטנים"(פארוק)
"אני לא אוהב בוטניים!!!"(פישנזון) |
יש בזה משהו , אבל אני עדיין חושב צריך יותר פחמימות בבוקר ויותר שומנים בערב , אולי בצהריים יהיה ערבוב.
|
לאור המחקרים האחרונים, אני חושב שעד האימון לא צריך כלום פרט לחלבון, ואחרי האימון צריך את כל הפחממות, ושומנים איך שנוח כל עוד זה לא מתנגש עם האימון (לא ממש לפני ולא ממש אחרי)
|
ציטוט:
|
ציטוט:
|
צריך לבדוק את המחקרים האחרונים האלו יכול להיות שהעכברים לא היו מאומנים בהם
|
ציטוט:
אני מבקש ממך זה לא לעיניין |
ציטוט:
Halberg, Nils, Morten Henriksen, Nathalie So¨derhamn, Bente Stallknecht, Thorkil Ploug, Peter Schjerling, and Flemming Dela. Effect of intermittent fasting and refeeding on insulin action in healthy men. J Appl Physiol 99: 2128–2136, 2005. First published July 28, 2005; doi:10.1152/japplphysiol.00683.2005.—Insulin resistance is currently a major health problem. This may be because of a marked decrease in daily physical activity during recent decades combined with constant food abundance. This lifestyle collides with our genome, which was most likely selected in the late Paleolithic era (50,000 –10,000 BC) by criteria that favored survival in an environment characterized by fluctuations between periods of feast and famine. The theory of thrifty genes states that these fluctuations are required for optimal metabolic function. We mimicked the fluctuations in eight healthy young men [25.0 0.1 yr (mean SE); body mass index: 25.7 0.4 kg/m2] by subjecting them to intermittent fasting every second day for 20 h for 15 days. Euglycemic hyperinsulinemic (40 mUmin1 m2) clamps were performed before and after the intervention period. Subjects maintained body weight (86.4 2.3 kg; coefficient of variation: 0.8 0.1%). Plasma free fatty acid and -hydroxybutyrate concentrations were 347 18 and 0.06 0.02 mM, respectively, after overnight fast but increased ( P 0.05) to 423 86 and 0.10 0.04 mM after 20-h fasting, confirming that the subjects were fasting. Insulin-mediated whole body glucose uptake rates increased from 6.3 0.6 to 7.3 0.3 mgkg1 min1 ( P 0.03), and insulin-induced inhibition of adipose tissue lipolysis was more prominent after than before the intervention (P 0.05). After the 20-h fasting periods, plasma adiponectin was increased compared with the basal levels before and after the intervention (5,922 991 vs. 3,860 784 ng/ml, P 0.02). This experiment is the first in humans to show that intermittent fasting increases insulinmediated glucose uptake rates, and the findings are compatible with the thrifty gene concept. יש לי את המלא. |
אתה יודע כמה שומן יש ב100 גרם בוטנים ? עם כמות כזאת זה לא מקור כל כך טוב לחלבון..
|
ציטוט:
חולדות ממין זכר. אני לא מבין מה עובר עלייך, אתה מטעה פה אנשים וזה פשוט לא במקום. |
ציטוט:
לא יקרה שנית, מבטיח |
ציטוט:
כי באמת, בנאדם, הייתי פה עם רעידות בידיים, אתה לא מבין. יש דברים שלא אומרים, מה עובר עלייך? |
| כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 21:51. |
מופעל על: vBulletin Version 3.7.2
Copyright ©2000 - 2025, Jelsoft Enterprises Ltd.
כל הזכויות שמורות לישראלבודי בע"מ