Sugaraza,
אתה ממש מגזים. גישת ה"קיים רק נכון אבסולוטי אחד לכולם" לא מתאימה למדע, ולתזונה בפרט. אתה חייב להזהר מהצהרות כאלו בראשי חוצות, שכן תמיד יהיה את היוצא מן הכלל.
לגבי טענותיך, אתה שוגה כשאתה עומד על כך שההבדלים בין פסטה ללא\עם קליפתה הם כל כך גדולים, כי לא כך הדבר. זה ממש לא 80%-90% פחות מיקרוניוטריאנטים כמו שציינת, אלא יותר בכיוון של חצי בחלקם ופחות בשאר. תבדוק ב- Nutritiondata.com.
זה דבר ראשון, כאשר הבעייה השנייה שאני רואה היא עם המנטרה שחוזרת על עצמה - "אז תאכל יותר פירות וירקות". אז בפעם האחרונה שבדקתי פירות וירקות הם לא מולטי ויטמין, ויתרה מכך, לא כל מה שהם כן מכילים נספג כמו ממקורות אחרים. אז זה לא תירוץ. והפנייה כאן היא לא אליך, אלא דווקא לאחרים.
את הגישה הנכונה הסבירו כאן בכמה מילים. קודם כל, אני לא יודע על המלצות מיוחדות לויטמינים ומינרלים לספורטאים, אלא רק עדויות לכך שאנו פולטים יותר בגלל ההזעה המוגברת, וכל מיני הסברים המבוססים על הגיון. לטעמי, אנו צריכים להשמע תחילה להמלצות הRDA, ואולי לקחת אותן בערבון מוגבל במקרים מסויימים שבהן יש יתרון פוטנציאלי בסטייה לכיוון הUL. אך להזהר גם כאן, כאשר ישנה דרך רחוקה בין מה שאמרתי כרגע לבין זה שספורטאים יהיו צריכים יותר מהכל.
ואיך זה מתקשר לנושא.. בגדול, אנו עושים ספורט -> גופינו דורש יותר קלוריות -> אנו מספקים לו יותר מזון -> מה שמוביל ליותר ויטמינים ומינרלים. אז במקרים מסויימים גם הסיפוק הזה יהיה מוגזם, למשל; מטבוליזם מהיר, אוברפידינג ממושך, או כמויות גבוהות של קבוצות מזון שונות כמו פחמימות. ככה שכמו שהסבירו כאן, בהחלט לא תהיה בעיה בקיצוץ המסויים הזה בערך המיקרוניוטריאנטי של המזון (כמו הנושא שעל הפרק - אכילה של מקורות עמילניים ללא קליפתם), כאשר הערך הניוטריאנטי ישאר גבוה ויספק עדיין את ההיבט הקלורי שדרישתו גבוהה. מה גם שאמרו וצדקו שכל המרבה הוא לאו דווקא משובח, שכן בכמויות של הפחמימות שאנחנו אוכלים, לנסות לשמור על כלכך הרבה מקורות סיביים יהיה קשה ויכול לגרום לבעיות.
גל
|
