ציטוט:
פורסם במקור על ידי ניגרי ענק
(הודעה 1039027)
דרך אגב בקרוב מאוד תקראו פה ראיון מרתק עם שביט לבנה, אחד הספורטאים המעולים שיש כאן, והוא טבעי לגמרי, תאמינו או לא.
דעתי על חומרים ידועה, הם חלק הכרחי בספורט הזה, אבל יש גם כאלה שלא לוקחים אותם ועדיין משיגים תוצאות נהדרות.
לגבי אנטון וסטאס, ברור לגמרי שהמראה שלהם קובע ומעניק להם יתרון על מאמנים אחרים, וזה לא רק לגיטימי - זה חייב להיות ככה.
אלא שזה יכול לעזור מקסימום לפגישה אחת.
אחר כך משחקת הכריזמה, משחק הידע הנרחב, משחקת הלויאליות, משחקת הגישה הטובה - ומשחקות התוצאות.
לשני הח'ברה האלה יש טונות מכל התכונות הטובות הנ"ל, ואני מבטיח לך שאני לא אומר את זה רק בגלל שהם חברים שלי.
|
אתה חי בסרט. רוב המתאמנים הולכים למאמנים שיש להם או שם או מראה. יש מיליון ליצנים שעושים אימונים אישיים והולך להם מעולה, לא בגלל תוצאות של המתאמנים שלהם, אלא בגלל שהם מסתחבקים איתם, או שהמאמן שלך מסמל על איזה סטטוס מסויים(מאמן של סלבריטים, או מאמן של עשירים מרמת אביב ג', או מאמן שהופיע בתוכנית טלוויזיה מסויימת).
קח את מאמן x שייתן למתאמנים שלו תוצאות טובות אבל מתייחס אליהם כאל חרא, וקח מאמן y שלא מציג תוצאות אבל אוהבים אותו והוא חתיך וכו' ותראה מי מצליח יותר.
תגיד לי בבקשה, נניח מבחינה תיאורטית שסטאס ואנטון היו נשארים עם רמת הידע שלהם ושוקלים 55 קילו, אתה באמת חושב שהם היו מצליחים כמו שהם מצליחים עכשיו?
או שנניח ואתה תאמן במכון כושר מסויים וקולגה שלך הוא מאמן מוסמך עם אותה רמת ידע אך נראה כמו דחליל שהוצא מברגן בלזן, אל מי אתה חושב שמתאמנים היו פונים בשביל עזרה?
פקטור רציני למה שהביא אותם לשם זה המראה שלהם - שנתמך ע"י גנטיקה, חומרים ואולי ידע בסיסי באימון(כאשר האחרון הוא אופציונלי בחלק מהמקרים, ובחלק אחר לא קיים בעליל).
כאילו שחסר דוגמאות על מאמנים עם וותק בהולמס פלייס ושות' שמספקים אימונים אישיים למאמנים על פי דרג וותק ולא על פי מבחן ידע מסויים.
ציטוט:
פורסם במקור על ידי scylla
(הודעה 1039333)
שחמט זה לא ספורט!@#$!@#!#!#!@$@#$@#$@$#!$!#$
לא כל משהו שהוא תחרותי הוא ספורט... פאזלים זה לא ספורט, אבן נייר ומספריים זה ספורט וכו' וכו' וכו'
לגבי מימון בשחמט, אני לא מומחה , אני בקושי יודע לשחק אבל כמה הוצאות יש לשחקן שחמט ממוצע? תוספים? אימונים? תזונה? מה? אולי נסיעה לתחרויות וכו' ...
|
הרכבת פאזל כשלעצמו זה אולי לא ספורט, אבל אם תגדיר לכמה משתתפים להרכיב את אותו פאזל לפי זמנים זה כבר כן לדוגמא.. ופה ההבדל המרכזי מבודיבילדינג שאנשים לא תופסים(או לא רוצים לתפוס). בבודיבילדינג השיפוט הוא סובייקטיבי, יש מדדים מאוד מעורפלים שלא אומרים כלום, וכעובדה לכך אתה יכול לראות כמה הדעות חלוקות אחרי כל תחרות.
לעומת זאת בשחמט, ריצה למרחק, כדורסל, כדורגל, קפיצה לרוחק וכו' וכו' התוצאות הן חד משמעיות.
למתאמן א' יש תוצאה x ולמתאמן ב' יש תוצאה y. אין וויכוח ואין כלום. אם התוצאה x טובה מy א' ניצח ואין מקום לפרשנויות.
מאותה סיבה אפשר לראות שתחרות מלכת היופי ותחרות בודיבילדינג הם שקולות.
בשניהם השיפוט הוא סובייקטיבי וזהו. זה אוהב את זה וההוא אוהב את זה, וגם אם יש קווי מנחה כללים (לדוג' מלכות יופי לא יהיו שמנות , בודיבילדר יהיה חטוב ) עדיין השיפוט הוא
ס ו ב י י ק ט י ב י.
בתחרות עצמה, על הבמה, בשתי התחרויות , לשופטים לא מעניין כמה אתה מרים או כמה אתה מתאמן או אם הדוגמנית הזאת אנורקסית או שההיא בולמית. שופטים על פי מראה.
אז נכון הדרך להיראות כמו bb היא על ידי עיסוק אינטנסיבי בספורט שהוא הרמת משקולות\אירובי וכו', אבל הענף עצמו לא ספורט.
